התעוררתי לצידה, רבצנו יחד במיטה ומצאתי שאני מחבק אותה ביד שמאל שלי, במעין חיבוק צנוף כזה, מכסה עליה מפני דברים רעים, היד השניה היתה מתחת לראשה. הסתובבתי למחצה במיטה, מתמתח על גבי ומתעורר לאור קרני הבוקר. היא מצידה, לאחר שגילתה שבן זוגה מתעורר, רק התכרבלה יותר קרוב בהתפנקות כזו. חייכתי לעצמי.

מידורי פעם אמרה שאהבה זה להתנשק בבוקר גם כשאתם יודעים שלא צחצחתם שיניים יחד. היא צדקה.

עירסלתי את ראשה ביד שהיתה כבר שם, והיא התהפכה, משעינה את הראש על חזי העירום, מחפשת להתכרבל קרוב. עיניה היו עצומות. הרגשתי אותה נושמת, שולחת יד לעבר לוח ליבי, להשאיר אותה שם, עם האצבעות פרושות. חיבקתי אותה ואז סובבתי את הראש להביט אל החלון המואר.

אני לא טיפוס של בוקר. צריך לחנוק את כל הציפורים ששרות בבוקר על אדן החלון.

זאת היתה הרגשה טובה, שאיבדתי אחרי הרבה זמן ועכשיו היא חוזרת. ההרגשה של ביחד. ליטפתי את שערותיה ביד שלא כירבלה אותה. ראיתי את החיוך הרדום על פניה, מתמכרת למגע אצבעותיי בשיערה. ראשה נע קלות על חזי. היא טוענת שאני תמיד חם כזה מבפנים.

"את ערה?" שאלתי שאלה רטורית.

"מממ.. מממ... " היתה התשובה, גם רטורית.

אם אלוהים צריך לעשות צדק בעולם, אז שיבטל את זה שצריך להתחיל את הלימודים בשבע וחצי שמונה בבוקר, בייחוד כשכבר אין לך תיכון יותר.

מספר דקות מאוחר יותר, לבושים, הבטתי בה, בעיניה, היא עשתה לי פרצוף עגום, כזה שאני לא יכול לעמוד בפניו, אומרת בהתפנקות "אני לא רוצה שתלך".

"אין לי ברירה," אמרתי, "את יודעת שאת חייבת לעשות את מה שאת צריכה לעשות. אבל אנחנו נתראה שוב". שוב חזר אותו פרצוף עגום. חיבקתי אותה בחום אליי, והרגשתי אותה טומנת את פניה בשקע צווארי, מחבקת אותי בחזרה, כמו לא רוצה שייגמר.

ברכבת אפשר לקרוא פורנו. זה לא רע. בייחוד ברכבות כמעט ולא עמוסות בכלל. אבל צריך לכתוב פעם איזה מכתב למי שכותב פורנו עברי שקורה בת"א ולהתלונן לה (במקרה זה) שזה פשוט סיפור עם קטעים של מין, אבל לא פורנו ובטח שזה לא שווה את ה-20 ש"ח ששילמת על ספר שערכו הנקוב 60 ש"ח. בשביל פורנו יש לי סרטים.

הרהרתי במהלך הנסיעה על הזכרונות שלי ממישהי אחרת. איך היינו מתעוררים לארוחת בוקר, והיא היתה מכינה חביתה, עירומה במטבח, והייתי יוצא מחדר השינה שלנו, עירום גם כן, מחבק אותה מאחור, נותן לה להרגיש את החשק שלי, מלטף את שדיה בתנועה סקסית, עובר ביד עצלה על מותניה השחומים, האצבעות מטיילות על עורה מהטבור ומטה, עד לכפתור שלה, נותן לה לחלום לכמה שניות...ואז בהפתעה חובט על הישבן שלה בשעשוע, גורם לה לקפוץ. תמיד זה הדליק אותה החרמנות האינסופית שלי, וכמעט תמיד זה הסתיים בחפוז זריז על השיש ואז ישיבה לארוחה, חצי לבושים. את הארוחות בעירום מלא נהגנו לשמור לשבת בבוקר. או שהייתי נכנס לחדר האמבטיה לצחצח שיניים, והיא היתה נכנסת כדי להתיישב באסלה ליד ולפשתן באותו זמן, לנגב, להוריד את המים ולהיכנס למקלחת לנקיון של בוקר. אני הייתי נכנס לאחר מכן כשגם אני סיימתי לרוקן את המיכלים שלי.

טוב שיש אקסיות, אחרת לעולם לא היינו יודעים כמה טוב ההווה, וטוב שהן אקסיות כי בטח לא היה לנו טוב איתן. חוץ מזה איפה היינו לומדים את השיעורים שלנו?

ולכל השאר – בפוסט  (הארוך)  למטה (כתבתי אותו ראשון, בכל זאת! אבל לא חייבים למרות הביקורת הטובה שמישהי אמרה שהוא זורם מאוד ונהנתה לקרוא).