ושוב אני מחפש דירות בלילה, ביום, בצהריים, ונאנח, ושוב מחפש. יש תמיד היצע, רק שכרגיל, זה משחק כזה שחייבים אורך נשימה וסבלנות וכמובן קצת מזל.

מדובר בחיפוש (QUEST?) אחרי הדירה הקדושה, שבה תבוא המנוחה גם אם לא הנחלה. ולפחות אזכה למעט שעות שינה ולחסוך קצת כסף, במקום לנדוד כל הזמן בקו חיפה ת"א, המרבה כאבי רגליים, כאבי גב וחוסר שינה. מה כבר ביקשתי, או שתהיה דירה בר"ג, בת"א, שצריך רק למצוא לה שותפה נורמלית (ולא זו שלובשת פראדה), נחמדה, ידידותית ושבכלל בעד עציצים ירוקים שיהיו בדירה, או שפתאום אחד השותפים נזכר\ת שיש לו\לה משימה דחופה, שלרגלה הוא פורש\פורשת לגמלאות ומפנה מקום בדירה שווה במיקומה ובמחירה פר מרצפת.

מה שאומר ששוב יש לי וועדות קבלה כמו בקיבוץ, שאחרי הגילוי המקדים, רק בלי העוגיות, קולה ובלי נהלים משפטיים סבוכים יושבים להם חבר'ה על שולחן מאולתר מכוסה במפה לבנה, תנ"ך בצד ורוממות אל בגרונם וצ'ק פיפיות בידם ובכוחם לחרוץ דין לכיתות רגליים נוסף מחוץ לדירה או להישאר בה תמורת מחיר טבין ותקילין.

ואתמול לא היה לי מזל. מודעות הוקוס פוקוס כבר לא אקטואליות, גם אלה שאני מנוי להם ב-SMS. נו שויין. אז הלכו שתי הבנות שחיפשו גבר מסוקס לשעשע אותן ולפתוח את האינסטלציה בכיור ולהוריד את הזבל (ולפי מספרי הטלפון התואמים אני מניח שהן בנות משפחה. ). הלכו גם המודעות של מחפש שותף גיי פרנדלי (טוב, אני לא נדחף לאיפה שאני לא צריך ). וכל מה שנשאר זה לעשות שקלולים כמו בגרף של פונקצית דולרים מול מספר חדרים ומיקום וארנונה. ומרוב גרפים כבר מבינים שאם יש משהו סביר בטווח שקבעת לעצמך, אז א. עזוב גרפים, ב. קפוץ על המתחרה, ג. תביא לו אצבע בעין. ד.תבעט לו בביצים  ה. סגור את הדלת על בריח ומנעול ו. (החיבור) רק אז יישר את מדיך הייצוגיים (ז.א. תקרוץ בעצבנות עד שיחשבו שיש לך טיקים כשבעצם רצית להגיד שאתה פשוט מגניב) ותציג את עצמך ותקווה לטוב.

על יתר העדכונים כמו הסופ"ש באילת, הפרויקט ושאר זוטות כאובות  – אוציא פוסט, בתקווה במהלך יום העבודה. רק אציין שיום שלישי הרגיש לי כמו פקיד בסרט נע במס הכנסה, לפני שגילו שם את השחיתויות. בשביל זה יש לי תואר מצלצל של "מהנדס מתמחה" (זה רק הטייטל, בלי תעודה ובלי משכורת) רק כדי לשבת מאחורי שולחן בחליפה, לפתוח יפה חוברת עבת כרס, להניף חותמת ובתנועה חדה (וצליל מתאים) להחתים את שולי הדפים. כל דף לחוד, בפינה בצד. ללא יוצאי דופן, ואז להחתים ככה עוד 5 חוברות נוספות ועוד חבילת מפות.

ואח"כ אני עוד תוהה שאני רוצה לצאת מהעבודה ולחפש עבודה בה באמת יש לי סיכוי ללמוד את התחום? יש מלא מתחרים בשוק ויש לי קורות חיים יפות (טוב, הדמיון יותר יפה מהאמת למרות שגם האמת נשמעת טוב ).

מצד שני, אני מקבל פה שכר יפה שלא מקבלים בעוד מקומות. אז על זה לצאת ולבכות? נייט. וככה מכרתי את נשמתי לאלוהי הכסף (מצד שני, לא הייתי מתנגד לשכר יפה של מאה ש"ח לשעה, או השכר של סהר שפע של שמונה מאות דולר בכלל לשעה).

טוב, חזרה לחיפוש קצרצר ואז לישון. זה הפך לחוסר כרוני משום מה של שעות שינה שאני לא עושה בו שום דבר שמועיל לי.

אז רבותיי, אם מישהו מכן או מכם שומע על דירה במטותא, או רחמנא ליצלן, שותף שארז את הפקלאות וברח לטימבוקטו – באיזור ת"א ברחובות הבאים: ארלוזורוב, וייצמן, פנקס, ביאליק או בסביבתם, (ותודה לאתר דן שפירט לי את התחנות) או באיזור גבעתיים, או באיזור ר"ג בקירבה טובה לציר ז'בוטינסקי הזכור לטוב (לא יותר מ-5-9 דקות הליכה רגועה. ריצה פראית זה לא יאה למהנדס מתמחה המחתים דפים) – אז אני אשמח להתעדכן במייל שלי כאן. טווח המחירים שלי זה עד 700 דולר קש לדירה לשני שותפים או שותפות, ועד 300 דולר לשותף יחיד (עם אפשרות להתגמש, לפי עומק המחשוף. טוב, זה לא באמת קשור לציצי ).

טוב, לפני שאמשיך לדבר שטויות, לילה טוב לכולכם, תישנו טוב. שיהיה יום אחלה.