זה נראה כמו שהעדכונים מגיעים אחת לשבוע משהו כזה ובהחלט ששבעת החטאים זה כבר לא הנושא החם (יש לי כמה הצעות לנושאים חמים אבל מי כבר מעוניין בדברים חמים כשמתחיל להתחמם פה לקראת הקיץ? לא ראיתי פה חורף רציני מלבד אולי חמישה ימים בכל הזמן הזה), ובכלל, החיים שלי נראים כרגע כמו מרק ירקות עם קרוטונים, הדברים הקשים האלה.

על סיפור אילת, אני צריך להשאיר את זה לה, שתכתוב ברגע שיהיה לה זמן, על זה שלקחתי אותה לחופשה באילת מטעם העבודה (אלא אם כן שכחתי שכבר כתבה אבל אין לי כוח לבדוק), ובקשר לפוסט האחרון אצלה - אני אעשה פה גם את השירות שלי לטובת העניין גם כי הכלב מצא חן בעיניי (מצוטט מתוך הפוסט האחרון שלה, אוריגינל, ארוז כמו חדש, ויש גם תמונות שם, אם אתם מעוניינים, תיצרו איתי קשר במסנג'ר):

טוב, שירות קהילתי עבר. פייי... אף פעם בחיים שלי לא עשיתי שירות למען הקהילה, תמיד מצאתי דרך להתחמק מזה ולהפיק רווחים פוליטיים או אישיים מדברים אחרים (טופח לעצמי על השכם בציניות עצמית, מי כבר תצא עם ציני עצמי? אני בטח שלא הייתי מחזיק הרבה עם עצמי, מושחת לגמרי, אגואיסט ושאר "ברכות").

אז תכל'ס, חלק מההיעדרות נבע מזה שלעזאזל נמחק לי המחשב בטעות בגלל משהו שיותר מאוחר הוגדר כ-FIX BOOT, רק שעשיתי שחזור מהגיבוי והגיבוי נעשה כשהייתי עייף רצח ולא שמתי לב שהוא מלפני חודשיים, וכל ה... חודשיים האלה כולל מה שהיה על המחשב מהפעם הקודמת שהחלפתי אותו – פשוט GONE. ואז היה צריך להעלים את האופיס 2007 בטא, כי הוא נעשה לא יציב. עזבו, סיפור, וגם אם כן, סיפור לאנשי תוכנה שזה משעמם אותם. תכל'ס, יש לי קצת אורך נשימה בינתיים. או שלא. יש לי עד מחר בעשר להגיש 30 עמודים כתובים ומצגת. יהיה טוב, כבר עשיתי דברים יותר גרועים מזה.

חוצמזה, מאירועי שלשום: "שמע, ד' מחפש אותך, תיגש אליו דחוף!" אמר לי הבוס בעבודה, ולא פירט הרבה, אבל ידעתי פחות או יותר למה הוא מתכוון גם בלי שהוא יגיד לי. אז בתור גבר, החלטתי שדבר ראשון אני זקוק לכוס קפה משובח שעושים אותו ממים מינרלים מהמי עדן של החברה, אם כבר, אז כבר, שיהיה לפחות מהמים של החברה, ואז לחצתי ל-ד', המהנדס הראשי החדש של החברה, במקום זה שהתפטר, את היד ונפרדנו ברוח טובה (אני לא יודע אם היתה, אבל הדבקתי חיוך פלסטיק ושלפתי את הקלישאות, גם הוא שלף את החיוך פלסטיק שלו, קלישאות ויד פלסטיק, וגמרנו את ההצגה יפה לתשואות הקהל).

מה שזה אומר זה מאוד פשוט: חזרתי לשוק העבודה (מזכיר לי לשלוח CV לאנשים).

האמת שפשוט הכתובת היתה מזמן על הקיר ברגע שהפסיקו לתת לי משימות לעשות והרגשתי כמו הילד הזה שבא להורים בעבודה והם מחפשים מה לתת לו לעשות רק שלא יסתובב להם בין הרגליים. המצב הרגיש רע יותר כאשר המהנדס הראשי שהביא אותי לחברה, התפטר ועבר לג'וב יותר רווחי וכבר לא נשארו לי פטרונים. גם ככה באתי לעזור לאחד המהנדסים בתחילת העבודה, ואז הוא עבר תפקיד ואני נשארתי בחברה ולא היה לי תפקיד מוגדר, כסף טוב, אבל כלום עבודה. אחרים היו שותקים, מודים על מזלם הטוב, אני יותר רציתי תפקידים, להצדיק את הכסף ואת התואר (טוב, 3/4 תואר תקוע וחוזה תחת "מהנדס מתמחה") אז הם חיפשו לי תפקידים ובסוף ראו שאין טעם, אז סיימנו את זה בנימוק של "קיצוצים עקב מצב כלכלי קשה של ירידה בצבר ההזמנות", ואני מודה שהם צודקים, פשוט נגמר מה לתת לי שאף אחד מהעובדים לא יכול לעשות לבדו ואני לא סקסי כמו המזכירה של הבוס שאגב דווקא עובדת קשה ולא על ארבע.

גם ככה חשבתי הרבה זמן והתלבטתי אם להתפטר, כי זה הפריע לי מאוד בלימודים, דפק לי את הכוחות כל הנסיעות האלה, ובעיקר כי פשוט למרות השכר, לא עשיתי משהו שהיה משמעותי וזה הפריע לי, מה, אני סתם יושב ומגרבץ? אני יש לי מוסר שאני רוצה לעשות משהו משמעותי, אתגר, תנו לי תנאים, תנו לי מרחב, תנו לי משימה – (וכסף ) ואני אעשה את זה. אוהב להרוויח את הכסף שלי באופן מוצדק, סעאמק, בטח נדבקתי במשהו רוסי, הם כל הזמן עובדים קשה!

וטוב שלא שכרתי בסוף דירה בת"א כי עכשיו אני יושב פה מובטל ומנסה ללמוד לבחינות שאחריהן אתחיל לחפש עבודה מחדש. להיתקע עם שכר דירה זה לא נעים. מוזר, כל הקטע בכלל מרגיש לי כמו פרדסטינציה (גורל ידוע מראש) כי בדיוק ביום הקודם לפיטורים דיברתי בפעם הראשונה מזה שנה וקצת עם הפסיכולוג שלי והוא קבע מייד שאני חייב להתפטר, להתחיל לפזר כסף על הלימודים, להיכנס לחובות ולסיים כי בפוטנציה, אחרי תעודה יש לך אוטומטית ימבה כסף (הוא בטח בנה על הלוטו).

טוב נו, לפחות עכשיו יש לי יותר זמן משהיה קודם כדי לצפות בפורנו, לעבוד על הלימודים, ולכתוב את הפרוייקט גמר שלי שאני צריך להגיש אותו מחר (!) והוא עם כלום בפיתה מוכן, למה אתם חושבים שאני כותב פוסט באמצע הכתיבה של הפרוייקט? מה אמצע, התחלה. ומחר הילדים (בני 5-6) של אחשלי מגיעים לבקר את האמא שלו ושלי. מה שאומר שהיום שלחו אותי לקנות סופר, וקלטות דיוידי לילדים, מה אני מבין בילדים? קניתי להם בסוף את הספר ג'ונגל (שהסתבר שכבר יש לנו בבית) ונזכרתי שיש בדיוק מבצע על פליקס מגלה את העולם (מה קרה לספרי הילדות שעליהם גדלנו? מה עם שביל קליפות התפוזים? בין הרים ובין גבעות אצה טסה לה הרכבת וכו', והמסע לאי אולי?) אז דחפתי אותו לשקית ולקינוח הוספתי ערכת פורים מגבס שעלתה כולה 20 ש"ח במבצע לפורים שיחול רק עוד חודש בכלל וכבר עכשיו מוכרים??? .

יאללה, למי לא מראים חצי עבודה? נכון, למרצה. אז מוטב שאחזור לכתוב. נדבר, סאיונארה. שבת שלום וכאלה. סעאמק, שוב פעם לילה לבן.