לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

ס'נובים גודום (באיחור קל)


(ופה, משהו חתרני, בשביל הילדים הקטנים להשתעשע, כדי שלא יקראו פוסטים של מבוגרים )

אז בערך משהו כזה כמו הכותרת, אמר פוטין, שניה לפני שסיים ת'נאום שלו לפני יומיים בערך באחת עשרה בלילה על רקע הקרמלין. לפני זה הוא אמר משהו בכמה משפטים ארוכים במשהו שנשמע כמו הרבה "או או או" (בשורוק), והרבה עיצורים שוברי שיניים מאוד רוסיים (תנסו אתם להגיד פריצ'יטאיושצ'ייסיא ПРИЧИТАЮЩИЙСЯ שזה בכלל "מגיע לי!" ). כנראה הכריז מלחמה על ארצות הברית ואיחל לה שיירקבו הטילים שלה בבונקרים וקיווה לשאר דברים לא חיוביים בעליל עבור חבורת הקפיטליסטים המסריחה מהיבשת הרחוקה והשנואה. אבל אני מכ'פת לי, אני קפיטליסט יהודי מחרחר מלחמה הרחק מרוסיה

ואז – ס'נובים גודום!!! הולה, נפתחו שערי שמיים, וכל הרוסיות בערוץ 9 פצחו בזמר עליז והרמתי כוסית פינה קולדה עם בימבה, בבית. והיישר אחרי זה אצתי רצתי לאחל לכל דובר\ת רוסקי אצלי בפלאפון שנה טובה (ומדובר פה בהרבה רוסקיות , ולצערי אף אחת מהן לא בלונדה סקסית, ארוכת רגליים, גבוהה עם רקע עשיר בקג"ב ונכונות להתפשט בכל הזדמנות, ולא קוראים לה ניקיטה, קטיה, או איוואנה). העיקר, חגגנו שנה טובה בקולקטיב .

בחצות כבר היה את הטקס הרשמי יותר, לפי שעון ישראל, והפעם בחרנו להרים את השמפניה. למותר לציין שהדבר הארור היה טעים, וכמובן שבתור המוזג הרשמי, ידי היתה כבדה הרבה יותר על הכוס שלי, מה שאמר שלגמתי יותר שמפניה מכולם. לפחות, אם לא רוסי אותנטי, לפחות הגנים הבלגיים שלי תורמים משהו (עלוב) לתוצאה. הבלגים האלה... מומחים בבירות, לא ביינות!

וזה בערך מה שהיא קיבלה לכבוד השנה החדשה במסגרת החלפת המתנות... תודו שהתמונה קצת עושה עוול למשהו שפתחתי בשבילו משכנתה, כי ככה זה כשיש דברים יפים וחיים רק פעם אחת, לפני שהם נעלמים באופק ואח"כ אוכלים את הלב כי זה מה שהיה צריך. (ולפחות עכשיו הבנתי את השיר הנושא של ניקול קידמן בסרט "מולין רוז'", נראה מי זוכר אותו  )

אבל החיוך שלה היה שווה את זה, כשביקשתי ממנה לעצום עיניים, לעמוד מול הראי, ואז ענדתי לצווארה את ההפתעה וביקשתי ממנה לפקוח עיניים.

אותי זה קצת הצחיק, שאנחנו אנשים שונים שבאים מרקעים שונים. אצלי בחינוך, במשפחה, אוהבים להראות שמשהו נראה ומריח (למראית עין) כמו תג המחיר שהוא עלה, רצוי אפילו יותר, כזה... איך אומרים, "בטעם". אצלה במשפחה אוהבים מתנה עם כוונה אמיתית, כזו מהלב. ובכל זאת – כשהמתנה ניתנת בחיוך, ומתוך כוונה כנה, התוצאה היא זהה מה שמוכיח שיותר חשובה הנתינה מאשר המתנה ואני אהבתי מאוד את מה שקיבלתי בגלל שהושקעה בו הרבה מחשבה, אהבה, ותקווה וזה מה שהיה חשוב גם לי. מה אני אעשה, סנטימנטליסט

ואני? מה אני מאחל לכולנו? שתהיה לנו שנה טובה, כיפית, שמחה, עם הרבה בריאות וחדשות טובות וסיבות טובות לחייך חיוך אמיתי, ועם קצת פחות משכנתאות ואוברדרפטים (חכו למרץ... הוהו... ).

ולסיום, פוטיננו היקר זכה לעדנת פרישה מהנשיאות בצורת הצילום הבא  שצולם בחיפה:

(יאללה, היום יום חמישי, סופ"ש, אמן!(

נכתב על ידי , 3/1/2008 14:08  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אראמיס ב-10/1/2008 09:21



43,685
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאראמיס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אראמיס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)