לאחר יום מתיש, התעוררתי עכשיו ובאין מה לעשות בשתיים וחצי שלוש בלילה (אולי בחמש שש), אז כל מה שנשאר לי (הרדמתי אנשים אחרים במסנג'ר, שרק רצו לישון, אז הם נרדמו במילא) היה לכתוב את הפוסט הזה.

קצת לא קל בזמן האחרון. אתמול (שלישי) כל מה שהשתבש – מצא לנכון להשתבש. אני מקווה שזה סימן טוב או משהו לזה שיהיה לי מזל בלוטו אבל כידוע בבדיחה ההיא, מי שלא ממלא לוטו – לא זוכה. לפחות שיהיה קצת מזל באמריקאי ביום חמישי, כי מי שלא יודע, בונה על אלוהים .

אפרופו לימודים, קיבלתי מייל מהטכניון, שבאופן מוזר מכריז על קורס חדש לטובת אלה שמתקשים לתקשר בפאבים ובחתונות עתירות סאונד:

"שלום רב,

אגודת הסטודנטים, ביוזמת סטודנטים חירשים, נרתמה להכנסת קורס בשפת סימנים לחירשים. מדובר בקורס לשפת הסימנים הישראלית שאמורה להיכלל בתוכנית הלימודים של המחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. הקורס יזכה בנקודות אקדמיות."

עד פה ההקדמה, בלה בלה על מה זה שפת סימנים ואיכשהוא גם נועם חומסקי, בלשן (יהודי) אנטישמי ידוע, נכנס לסיפור ועושה בו מה שהוא עושה [], ואז מגיעה ההנחתה – למה טוב לנו ליהודים ללמוד שפת סימנים?

"דמיינו לעצמכם, אם הייתם בדיסקוטק, כשיש רעש מסביב, איך הייתם יכולים לדבר עם בני הזוג שלכם? אולי אפשר להשתמש בשפת סימנים? לימוד השפה ידידותית למשתמש, קלה, מאתגרת, ותעשיר בידע ותקשורת עם חרשים וכבדי שמיעה."

עד כמה שאני זוכר מהימים שלי בחתונות ודיסקוטקים, באמת שזו בעיה לדבר, כולם גומרים את הערב על עקבים כואבים (אצל הנשים), נעליים לוחצות (כן! אסור לצאת לדיסקוטק עם סניקרס, מי יסתכל עליך כבר? ) ובעיקר עם גרון צרוד מנסיונות לתקשר עם הנשים . בגלל זה כשרוצים לדבר, בורחים או החוצה לקפוא מקור או לאיזה כוך קטן וחשוך שבקושי מבודד, ואז מכריזים בצמוד לאוזן שכל מה שבא לך זה לקרוע לה את הצורה בצמוד לקיר, ואם אתם כבר בכוך, אז למה לא. הבעיה בכוך היא שהבחורה גם יכולה להכניס לך בירכייה בטעות לביצים (אוי, המקום קטן! ) ולנטוש אותך ואף אחד לא ישמע אותך בסאונד עד לסגירת המועדון. שלא לומר שהמצב דומה בחתונות, רק ששם אפשר, רחמנא ליצלן, לסיים עם חתונה נוספת בטעות בגלל בעיות הבנה, או להסתבך עם האבא של הכלה .

אז בעצם למה לא? מעכשיו שפת הסימנים תשלוט בנו ולא יהיו לנו כאבי ביצים! להבא, נסמן בדיסקוטק תנועה עם היד על הביצים ("אני חושב שאת מושכת מאוד ואני מתעניין בך"), הפוטנציאלית תסמן עם יד על הגרון ("היית מת"), והרמת ירך קלה, עם כיפוף בברך ("רוצה ברכייה?"), אנחנו כמובן נסמן בנסיגה טקטית, ונברך על זה שיותר לא צריך להיתקע בכוך ההוא כדי להבהיר עניינים.

בחתונות עכשיו גם זה יהיה מאוד פשוט. מסמנים תנועה של אוכל ("נכון העוף פה שרוף משהו?"), השני יסמן בהעוויית פנים כזו:  ("אל תתחיל, האישה שלי בישלה את האוכל!")...

אז נסיים להיום בברכת סימון נעים. אשמח להצעות לסימנים פוטנציאליים לסיטואציות נפוצות בישראל. זה יהיה משעשע . אתגר: איך ערס מתחיל עם בחורה על חוף הים?

טוב, אז יצא לי לעיין אחורה במספר פוסטים עתיקים (הבלוג הזה קיים מאז אוגוסט 2003 אם אינני טועה), מה שהעלה בהחלט כמה מסקנות והרבה חיוכים משועשעים מהבחור שהייתי ב-2004, שפלירטט בלי בושה עם נשים, העלה מסקנות הומוריות ומה לא, חיפש זיונים ללילה (ולא תמיד מצא), כתב על המיתולוגית שלו, ניהל דיונים ברומו של עולם על סוגיות עלומות וזניחות ובכלל עשה די כיף מהפוסטים שלו, מה שהיום אני... אממ... לא יודע, התברגנתי? התעייפתי? לא יודע עדיין מה עושים אצלי הציצים החשופים שיושבים בתור רקע בפלאפון, עדיין תוהה מה איתם ולמה שמתי אותם שם.

אז לפני שאשחרר את מה שרציתי שיהיה עיקר הפוסט – רק קישור בקטנה לפוסט עתיק שלי – איך לומדים על אישה לפי צורת השדיים שלה. התפתח בהחלט דיון ער בתגובות בבלוג, שמאוד שיעשע אותי לקרוא אפילו היום. אנשים טענו בעד ונגד תקפות הכתבה, ובכלל הוסיפו את דעתם המבדרת מאוד. בלוגרית, שפעם דיברתי איתה (ובינתיים פרשה מישרא), אפילו טענה בתגובות שהיא מכירה את הפרופסור שכתב את המאמר.

אז הפעם, גנבתי את זה מתגובות באיזה פוסט. להנאתכם. השאלה היתה מה מהירותה של סנונית הנושאת אגוז קוקוס (מישהו? מונטי פייטון?). הבידור באדיבותי ובאדיבותה של בלוגרית שנונת לשון שנעלמה משורות ישרא, לרגל אני לא יודע מה, אבל זה חבל – מושה (AKA – Mush).

mush (האתר שלי) , 19:42 5/1/2005:

14 מאך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אראמיס (האתר שלי) , 19:48 5/1/2005:

אולי :-)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

mush (האתר שלי) , 19:57 5/1/2005:

מה אולי? חישבתי!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אראמיס (האתר שלי) , 20:10 5/1/2005:

איך???

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

mush (האתר שלי) , 20:13 5/1/2005:

ניסוי ותהייה. אלפי סנוניות מתו פה ברבע שעה האחרונה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אראמיס (האתר שלי) , 23:07 5/1/2005:

רוצחת!!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

mush (האתר שלי) , 00:03 6/1/2005:

זה לצורכי מדע!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אראמיס (האתר שלי) , 00:26 6/1/2005:

מדע לא מצדיק רצח של חפים מפשע!!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

mush (האתר שלי) , 00:40 6/1/2005:

הן לא היו חפות מפשע! הן היו סנוניות שהורשעו בעבירות תנועה חמורות!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אראמיס (האתר שלי) , 00:47 6/1/2005:

החוק במדינה מתיר מהירות טיסה בלתי מוגבלת!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

mush (האתר שלי) , 00:56 6/1/2005:

הן לא אותתו בעקיפה. אל תתעסק איתי! אני באמצע למידה לתיאוריה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אראמיס (האתר שלי) , 00:57 6/1/2005:

בשמים יש חוקי תנועה?

פעם ראשונה שאני שומע את זה...

כן כן, שמענו עלייך, את עדיין בעמ’ 15 מנסה להבין למה זה חשוב הנהיגה על הכביש.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

mush (האתר שלי) , 01:02 6/1/2005:

גם אתה שמעת על הרעיון המופרך הזה?! כביש. בחיי. איזה שוס.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אראמיס (האתר שלי) , 01:04 6/1/2005:

את טוענת בעצם שאת טסה נמוך מדי?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

mush (האתר שלי) , 01:05 6/1/2005: אני זוחלת ממש גבוה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אראמיס (האתר שלי) , 01:09 6/1/2005:

לא יכולת לזחול קצת יותר מהר?!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

mush (האתר שלי) , 01:23 6/1/2005:

אני זוחלת מעל המהירות המותרת לרוב!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

טוב, זה הכל לבינתיים, חבר'ה, או כמו שבאגס באני היה אומר "דאט'ס אול, פולקס!". לילה טוב לכם, תשנו טוב באשר אתם, ותיהנו בכלל בחיים

אז הסתבר לי שלמזלי אין מחר חובת מצגת, אבל כן יש ויש לשבוע הבא, ויש בדיוק מחר לילה אחד כדי להכין ולהגיש איזה תרגיל ענק, לפני המבחן שתקוע לי ביום שלישי (שזה יוצא קרוב מדי). נראה לי שאני אתחיל אותו וגם אוותר על המבחן, כי אין לי כוח לשניהם. מועד ב'. אבל לפחות יהיה לי זמן להתכונן.

נראה שהתוכניות שלי להשתלט על העולם מתנגשות עם היצר הטבעי שלי לעצלנות טבעית (סתירה?) וכך אני מתמודד בקושי עם החובות בעבודה, בלימודים, פר"ח ובשאר נושאים אך לא בהתלהבות ועוד מרגיש שחסר לי זמן כשבפועל יש זמן לו רק הייתי חרוץ מספיק.

מצאתי במהלך פישפושיי אחרי איזה טופס זה או אחר בלימודים (הבלגן חוגג) מספר שרידי דפים ישנים ששירבטתי אי אז כשהייתי עוד בי"ב, (לפי התאריכים, וכתב היד) והשתעממתי אז שיחקתי בלגנוב משייקספיר את מקבת שלו (הה, ההשפעה של שיעמום בשיעורי ספרות), רק בוריאציה של חריזה טיפה מבדרת:

[השטן מחליט שהוא משועמם להחריד ואז הוא רוצה קצת אקשן, ומצווה על השדים שלו לחרחר מלחמה. הם לא כל כך מרוצים ומעדיפים לשלוח את המכשפות (מקבת? מישהו?) להתעסק עם המלאכה הבזויה. הוא מוצא שעיר לעזאזל מסכן (בהומור דק של משחקי מילים) ומטיל עליו את המשימה וגם בוחר לו שני מועמדים  - טורגון, דוכס פושט רגל ודבריס, נוכל זריז ידיים כדי להתעותם בדרך הישר, אבל חסל הבלים - הנה קטעי הטקסט, או לכל הפחות כמה מהחלקים ממנו ששרדו בכתב יד ובדפוס, באין לי את הקובץ המקורי אשר נעלם לי עם קריסת המחשב]

ועוד יש כמה קטעים שנשארו חבויים בכל הקישקעס של חומר ישן מהלימודים. אולי בחופשת הקיץ אנער את האבק מהעתיקות האלה של העבר ואהרהר אם כדאי לי להשקיע בשיחזור של "מקבת, הגירסה הקצת שונה בחרוזים". 

אז זהו, בתקווה שלא ייגעתי אתכם מדי. ועתה אחזור לעבודתי שצריך להשלימה לפני שאלך לישון לשעתיים שלוש (מחר יום ארוך וקשה, יותר משם של גרוזיני). לילה טוב חבר'ה, ושיהיה לכם יום מלא בחיוכים, הנאה, ציצים (לגברים, אני מאשים פה את תמו'ש שמתעסקת בציצים, תחת רגליים ומקבלת פה פרסומת חינם ) ומה לא.