אבל כבר מזמן צריך לעצור ולעדכן.
אז אתמול, 24/05, באנדי באוזןבר באופן ספונטאני לחלוטין הרימו לי את היום.
רוקנרול בועט, כיפי, שלא מתבייש להיות מתקדם, לא מתבייש להיות כבד, לא מתבייש לשבור מקצב ולשנות סגנון, גם כמה פעמים בשיר אם צריך.
כאילו בקונטראסט, ליריקה מטופשת בעברית, על סף המצחיקה, כנראה מודעת לעצמה. אבל טמטום כיפי, באמת.
הופעה מלאה בגגים בין חברים שברור שנהנים לנגן ביחד.
וכאילו כרגיל, רק חבל שאין לכיף הזה קהל גדול יותר.
לפני כן, 23/05, עבודות עפר בלבונטין 7 עשו לי טוב. אני ממש זוכר הופעה של דיקטים באינדינגב ובהופעה בתחילת השבוע התחפושות והתפאורה כנראה החזיקו אותם במקום; הפעם קיבלתי מהם הופעה דינאמית ומקפיצה. המוזיקה תמיד הייתה מספיק מעניינת, לאחרונה אני גם מתחיל להרגיש שאני מבין על הם מדברים, לפעמים. חומר טוב.
וכאילו כרגיל, רק חבל שאין לכיף הזה קהל גדול יותר.
לפני כן, 22/05, נדב ויקינסקי בבר קיימא. ברור שמדובר בוירטואוז, כשהואמנסה להרים את הקהל הוא יודע. אני לא חושב שהשירים שלו מספיק טובים, יכול להיות- לא שאלתי- שבאלבום זה לא רק הוא ומתופף. אני לא יודע מה אני רוצה ממנו אבל עובדתית אני חושש שאני לא זוכר שום שיר שלו.
שבוע אחורה,
מוצ"ש, 18/05 עבודות עפר בנחמני 22, בחלל של בית קפה שנסגר שהפך לגלריה, הלהקה מחופשת בתחפושות גוף מלאות לחיות, והקהל מחופש לחיות דומות וברחבה מפוזרות בובות של חיות. התחלתי לבד ולאט לאט החלל הקטן התמלא. באווירה כזו מוזרה, מה גם שחילקו עראק-אשכוליות בכניסה, קשה לפשל- אז אף על פי שלא ממש הבנתי על מה הם מדברים, מוזיקאלית הם הצליחו ממש להתחבר לערב מוצלח.
רביעי, 15/05, יהוא ירון באוזן בר. אין לי שום דבר אינטלקטואלי להגיד. אני עדיין אוהב את הבן אדם הזה. כן יכול לציין שאני לא כ"כ אוהב את "להתמודד עם היסטוריה" וכן מתגעגע ל"מיתוס שלך", אבל זה כבר אנקדוטאלי. והוא אפילו ביצע את יום חדש מתחיל. -משיכת כתפיים.-
שני, 13/05, 1840s בצימר. התגעגעתי לממזרים האלה, אבל כאמור זה כבר מזמן ולך תזכור.
שוב שבוע אחורה,
(זה סוף השבוע של שתי ההופעות של הבילויים, שויתרתי עליהן מתוך הנחה שהן לא יוכלו להשתוות לערב קודם-)
חמישי, 09/05, רוקפור בבארבי פוצצו לי את הראש. מופע פותח של תעני אסתר שסוף סוף ראיתי, אירוחים של Drunk Machine שהתגעגעתי אליהם, והופעת אורח של אלי פ*ינג לולאי, כל השירים הישנים שלא חשבתי שאתפוס לייב. באמת ערב חזק.
שלישי, 07/05, סמדר רונן בלבונטין 7. הגעתי כי אני מכיר את הבאסיסט. אני זוכר שנהנתי אבל זה כבר היה מזמן. (אפעס הזכירו את כלבי רוח במהלכים המלודיים.)
ואז גם 07/05, הגר לוי בהודנא, שוב- נהנתי אבל אני כבר לא זוכר כלום.
מספיק, לא?