אני חוזרת הביתה.

אחרי הכל.

המעבר לארץ חדשה.

הרבה שנאה.

מוות. (שלושה קרובי משפחה שנפטרו בפתאומיות)

מחלות.(בעיות הברכיים הרבות שהיו לי)

שלג.

קריעת תחת בצופים.

פרידה ארוכה ומלאת רוע מהצופים.

קצת שקט.

העלה מופרזת במשקל.

הגילוי שישראלים מניאקים בכל מקום.

ועד כמה שזה מפתיע גם קנדים.

איבוד העברית

כמעט נכשל בבית הספר.

והעיסוק הבלתי פוסק בביקור קנדה.

ועכשיו...

עכשיו הכל נגמר.

לפחות לבינתיים.

לשכוח קצת מהכל.

לחזור לארץ.

11 חודשים עברו.

ואני לא מתכוונת לוותר על זה. (על הביקור)

(גם אם אני אצטרך לקחת 20 כדורים ביום) - (חולה כרגע וחיה על כדורים)

נתראה בקרוב..