לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי


הבלוג שלי הוא בלוג פרטי, ואיש לא יגע בו בלי רשותי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2003

ויטמינים


ובחזרה לענינינו לאחר סטיה ממושכת לשם התפלשות בבלוגיה ומתחים בלתי רצויים בתחום התעסוקתי.
 
אני ושמשון, יש בינינו בסה"כ שלושה עשר חודשים הפרש, אני נולדתי באחד באפריל שנת כך וכך, והיא בעשרים ושמונה באפריל בשנה שמיד אחר כך.
מעניין שאני חולקת את תאריך הלידה עם ציפי שביט, והיא עם סדאם חוסיין. נו מילא.
 
כשהיינו קטנטנות, בערך בכזה <==> גודל, אמאשלי היתה מורה לתזונה. אני לא יודעת מה אכלו אצלכם לארוחת ערב, אבל אצלנו היו חייבים להיות נוכחים למסדר כל אבות המזון, אמהות המזון, אחיי ואחיות המזון, גיסים, אחיינים, בני דודים, ועוד, המזון. ארוחת ערב סטנדרטית כללה, כמובן, פרוסת לחם אחת, ביצה אחת (בשום פנים לא יותר מאחת), כף גבינה אחת, וסלט ירקות אחת. עד היום אני לא יכולה שנוגעת לי הגבינה לבנה בסלט ירקות.
 
בבוקר, זוועה חיה, חלב מורתח. אנחנו קראנו לקרום הדוחה שצץ מלמעלה "קָלְבָּן" (כמו חלבן מעורב עם כלב) ודרשנו במפגיע שיוציאו לנו. מדי בוקר מצאתי את עצמי מחכה שיתהווה עוד ויוציאו, ויתהווה עוד, ויוציאו, בתקווה שלבסוף ייגמר החלב בכוס. לא קרה.
 
אנחנו לא אוהבות מתוק, זאת כי כשהיינו ילדות קיבלנו:
דייסת סולת? עם מלח.
לחם מטוגן? עם מלח.
אורז בחלב? עם מלח.
אני יודעת שזה נשמע לכם כסטייה חולנית. לי זה נשמע סטייה חולנית לאכול את הדברים האלה מתוקים. מתוק זה פיכס. (דיסקליימר: היום אני נורא אוהבת שוקולד, אבל אסור לי)
 
תמיד חשבו שאנחנו חולות בצהבת. זאת כי אמאשלי הלעיטה אותנו במזון כתום, שכן ידוע, שלשפנים אין משקפיים. גזר, אני לא יכולה לאכול עד היום. אבל גם לא תפוזים. דלעת כן.
 
מניה וביה, יום אחד נאלצה אמאשלי לנסיעה חשובה, מה שהשאיר את אבאשלי ממונה על מיני מזונות. תקצר היריעה מלתאר את מגוון ההסברים, ההוראות והפתקים שהיא השאירה לו, אז אני אתמקד בהנחיה אחת: כשאתה סוחט להן מיץ תפוזים, עשה זאת מיד לפני שאתה נותן להן לשתות, אחרת כל הויטמינים בורחים ואין שום טעם לסחוט מיץ טרי כלל!
 
נסעה, וחזרה.
 
מובן שהוא עבר תחקיר רב שלבי שאמנת ג'נבה הוציאה אל מחוץ לחוק מיד לאחר שהתפרסם המקרה, והוא עמד בו בגבורה!
מלבד דבר אחד...
אמאשלי: <דלת המקרר פתוחה, מנופפת במיץ תפוזים סחוט בבקבוק כבראיה מרשיעה> ומה זה?!
אבאשלי: אההממ... אני סחטתי להן מיץ תפוזים, בדיוק כמו שאמרת!
ומיד סגרתי את הבקבוק טוב טוב טוב כדי שהויטמינים לא יברחו!
 
לזכותה ייאמר שכל ילדותנו לא חלינו בשום מחלה, וברגע שעזבנו את הבית All hell broke loose.
נכתב על ידי , 28/8/2003 16:47   בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה

MSN: 

תמונה




194,916
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משפחתי וחיות אחרות , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקיפוד כזה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קיפוד כזה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)