| 9/2003
אמונה.com כל ילדותי עברה עליי באמונה שאני חיה בבית מסורתי. לא אוכלים חזיר, לא אוכלים פירות ים, לא אוכלים חלב ובשר ביחד בין שתים לארבע אחרי הצהרים. עושים קידוש-בליץ בכל יום שבת, צמים ביום כיפור, לא אוכלים חמץ בפסח. סדר כהלכתו. אבל עד שמגיע האוכל. כן נוסעים באוטו בשבת, אבל לא מצחצחים שיניים ביום כיפור, לא שומעים מוזיקה, לא מדליקים ומכבים אורות. עושים בר מצוה, ברית, חתונות עם רב. בעקרון יש אלוהים, אבל הוא בסה"כ נחמד, ולא עושה עניין מקטנות. לא הבחנתי אף פעם בכך שאמא שלי לא מדליקה נרות. זה מזכיר לי את הבדיחה על משה במעמד הר-סיני, משה: "שמע, אלוק, החבר'ה מנדנדים לי כבר כמה זמן על כל העניין הזה של הגדי בחלב אמו. הם רוצים לדעת, אם רק אסור לבשל, או שבכלל לא לערבב אותם אחד עם השני, ואם זאת חייבת להיות ממש אמא שלו, או שסתם עז גם לא?" אלוק: "מה לא ברור? לא תבשל גדי בחלב אמו. זה נשמע לי די סטרייט פורוורד." <משה יורד לדבר עם הזקנים, וחוזר למעלה> משה: "אני לא רוצה לנדנד, אבל הם לא מרגישים סגורים על עצמם עם ההנחיה הזאת. הם רוצים לדעת אם אסור בכלל לבשל ביחד חלב ובשר, ואם עוף מותר או לא." אלוק: "אני לא יודע, לי זה נשמע לגמרי חד משמעי. נכון גדי? אמא שלו? חלב שלה? לא לבשל בתוכו. זה מה זה @שוט" <משה יורד שוב לדבר עם הזקנים, וחוזר למעלה> משה: "שאלה אחרונה. אז הסכמנו בינינו שהכי פשוט זה שלא נאכל חלב עם בשר וגם לא עם עוף, אפילו הפרדנו את כל הכלים. ורצינו לדעת אם צריך לחכות שש שעות בין לבין, או שארבע מספיק?" אלוק: <@#$$&&%#&*#$%*&!@!@@#??#%?> אתה יודע מה? תעשו מה שאתם רוצים." בכל אופן, לי תמיד היתה תשוקה בוערת לאכול את כל הדברים שאסור. זה התחיל בטוסטים עם גבינה צהובה ונקניק בהחבא עם חברה סוררת ומורה בגיל חמש עשרה. (האמת, גיקית בטירוף, אבל יש איזו הילה המתלווה לכפירה..) דרך אכילת ספריבס בלי לדעת שהם מחזיר בגיל עשרים ואחת, ולבסוף, השבלול והזיפת גאלו אותי מבתוליי היחסיים בתחום הקולינריה ואני פצחתי בחינגה מטורפת לנסות מכל הבא ליד. ארנבות, חזירים, תמנונים, דיונונים, שריפס, שבלולים (לא קרובי משפחה של השבלול), קיפודי ים (אין קרבה והם לא טעימים לי כל כך), סוסים (הם מתו מזקנה, אני נשבעת!), יענים (אמנם כשר, אבל טעים), סרטנים, לובסטרים, צלופחים, whitebait (זה סוג של תולעים קטנות שדגים איתן דגים ועושים מהן המבורגרים סופהדרך), ועוד ארוכה היריעה (החתול אכל פעם תנין והוא עדיין פוחד שיום אחד תנין יאכל אותו). מן הון להון, אני אגנוסטית, שעדיין מתנהגת כמו ילדה טובה ירושלים ליד אבאשלי. ומכל הסמטוחה הזאת אני עדיין צמה ביום כיפור, אבל רואה סרטים גב אל גב, אלא אם אני בחו"ל, שאז אני צמה עם לשתות, אלא אם אני בדיוק רעבה, שאז אני אוכלת. אבל קצת. אני לא אוכלת חמץ בפסח, וכה נולד הפרדוקס המקסים של אכילת צ'יזבורגר על לחמניה מקמח מצה. אלא אם אני בחו"ל ואז אני משתדלת לא לאכול פיתות בפרהסיה. מה ז'תומרת למה? ...Just in case
| |
| כינוי:
מין: נקבה MSN:
תמונה |