הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

היה לי פעם חבר, קראו לו קאפוף. Kapoof.
ליתר דיוק, ככה הוא קרא לעצמו. ממש עצוב.
הוא,
איך פיטר היה אומר?
  לא היה הסכין הכי חדה במגירה.
  לא היה השקל הכי נוצץ בערימה.
ואיך אני הייתי אומרת?
  מכוער, אבל יש לו חן.
 
דוגמאות אתם רוצים?
-- קאפוף, מה הנקבה של מוצא-חן?
-- מוצחנת.
 
-- היי קאפוף, איך הולך השיר של רגע עם דודלי?
-- לי חבר, קוראים לו רגע, הוא נורא נורא משווגה (Mashvega)
 
הוא היה מוכן למות בקרב עם כל מי שהיה טוען אחרת.
באמת באמת.
עצוב.