הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

היום קיבלתי את אגרת הרישוי השנתית של ג'ורג'. מדובר ב120 שקלים, 96 אגרת כלב ועוד 24 אגרת חיסונים. מסתבר שהעובדה שהוא לא נימול (אה... מסורס) עושה אותו יותר יקר לרישוי. יתרה מזאת, העובדה שאנחנו מוציאים מאות שקלים חיסונים לשנה לא מפריעה לרשות המקומית לתבוע שנשלם לה על זה עוד כסף

מכל מקום, מסתכלת על האגרה וזה, ובום! הכלב נהיה בן שמונה. נשבעת בחה אלוהים שכשקיבלתי אותו היה בן שלוש וחצי. טראח, מקבלים רישוי, הכלב נולד בינואר 1997. עכשיו, מה הסיפור שלהם אלה?! באו נתנו לי כלב בן שמונה וחצי מחר יומולדת, הרמו אותו על פלטה הריצו אותו ברברס, עשו אוברול למנוע, שמו קצת צבע, תספורת וזה, ונהיה בן שלוש וחצי?! ככה רוצים לבנות מדינה?!

בינינו? קשה לי להאמין. כולם חושבים שהוא גור מרוב שהוא חתיך ושלגולדנים יש נטיה להפוך לכבשים קטנות ושמנמנות עם הגיל. אבל מה אם? זה מזכיר לי את כל הסיפורים על הסבתות העירקיות שמרמות בגיל בשביל השידוך.

קיפ: אז מתי נולדת סבתא?

ספתה: בתשעה באב.

קיפ: אבל באיזה שנה?

ספתה: כשמת החמור יה בינתי.

קיפ: אבל איזה חמור? תויה אומרת שהיו שני חמורים, אחד ב1922 ואחד יותר מאוחר.

ספתה: יותר מאוחר יותר מאוחר. בואטח.

קיפ: אז בת כמה את?

ספתה: יבדלכ, תפסיקי להפריע לספתה, תלכי בבית.

אז זה או זה, או שהוא לא רוצה להתגייס לצבא.