הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי הבלוג שלי הוא בלוג פרטי, ואיש לא יגע בו בלי רשותי. |
| 9/2003
 גוגלפלקסיטי שלום שלום. בראשית לא היו ההדגשות. ואקבל תגובות חמימות על איך שאני נחמדה לילדים ושיהיה לי לילה טוב. ואתקף חרדה קלה שיצחק קדמן והמועצה לשלום הילד יבואו אליי באמצע הלילה ויעקלו לי את המקלדת, ואדגיש את הטקסט ואטשטש את פרטי המשתתפים. מה? לא הגעתם בזמן? עשו מנוי. מה אני אגיד לכם :)
ניסוי בפסיכובלוגיית המונים. [ביטוי נפלא, רב עומק, רבדים ומשמעויות שטבעתי בעצמי, ואם למישהו יש בעיה עם זה, אז שישק לי. או שנשב על כוס קפה ונלבן את העניינים, או שישאל ואני אסביר. הכל בשקל. מכל מקום. אני מרוצה מעצמי. קורה.] אוף, כמעט אף אחד לא הבין. מונים. פסיכולוגית המונים.
אז בעקרון ישבתי לי ושתיתי מיץ. הייתי צמאה מאד, הכוס שלי היתה גדולה וזה מאד שימח אותי. לא מצצתי עם קש, כי אם לגמתי בלגימות גדולות. הדבר היחיד שאני אוהבת למצוץ זה סוכריות על מקל. אני כמעט לא מוצצת שומדבר אחר. אפילו לא סוכריות מציצה. נסעתי לבקר את האחיין שלי, טפשון, והחלטנו שאני אקח אותו לים. שנינו לבשנו בגד-ים ויצאנו לדרך. בדרך התאמנו על האלף-בית: אני אומרת "אלף" והוא "בית" וכך אחד אחד: גימל - דלת, הא - וו, זין - חית, טית.. וגומר. הגענו לים, התפשטתי ונשארתי רק עם בגד-הים לגופי. אחרי שהשתכשכנו לנו במים, החלטנו לשחק מחבואים: "מי שעומד מאחוריי ומצדדיי ומלפניי הוא העומד, אחת שתיים שלוש!" אמרתי, וטפשון התחבא. חיפשתי תחת כל שיח ותחת כל אבן שהיתה בסביבה, ולא מצאתי. פתאום שמעתי "'חת שתיים שלוש דפקתי אותך!" וצחוק מתגלגל של ילד בן 4.5 מרוצה עד לב השמים. באמת שלא ראיתי אותו מתגנב מאחוריי, ילד ערום שכמותו! פתחתי את קופסת הפירות ונגסנו באבטיחים, בפומלות ובפסיפלורה שהבאנו מהבית (פסיפלורה ידועה גם בשם "פרי התשוקה") שתי ילדות בנות חמש עשרה נגשו אלינו ובקשו קצת חתיכות מהפומלות שלנו, נתנו להן בשמחה והן נתנו לנו בתמורה ענבים. לפתע חשתי כאבים עזים בצד ימין. הרמתי את עצמי אך בקושי, והלכתי אל הרכב, טפשון נגרר מאחור עם צעצועים מכל סוג, מין וצבע. כשהגענו הביתה, הכאבים שככו. אכלנו חזה עוף לארוחת הערב. ואחרי מקלחת ארוכה ומרגיעה, בנעלי בית שפנפנים שלי, השכבתי אותו לישון. ואז שכבתי לישון בעצמי. לספור כבשים תמיד מרדים אותי מיד. לילה טוב.
| |
| כינוי:
מין: נקבה MSN:
תמונה |