הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

או: "סיפורי ניו זילנד, פרק א' "
 
במסעותינו בניו זילנד, עשינו כמיטב יכולתנו שלא להתערות עם בני מיננו. הישראלים.
המסע כלל כ-240 קילומטרים של הליכה, כ-7000 תמונות, ומספר דומה של קילומטרים. נסענו על כל הכבישים של האי הדרומי, פרט לקטע מקשר קצרצר באיזור טימארו, וכמעט בדיוק רק פעם אחת על כל כביש. מותו של סוכן נוסע..

במקום ישראלים, טיילנו עם זוג חברים קרובים שלנו, אמריקאים. הוא, יורד ישראלי והחבר הכי טוב של החתול, היא, אמריקאית אסלית ממוצא אירי-קוריאני, יפהפיה מלוכסנת עם נמשים.. וגם עם החבר'ה שלהם מסטנפורד.

אז די הופתענו, כשעמוק בתוך הטיול, חצו את דרכנו הצ'ופצ'יק והקומקום. שניהם במלעיל. הצ'ופצ'יק והקומקום לא הסתדרו לנו עם שום קטיגוריה.
הם לא היו ישראלים מסוג ראשון, לא מסוג שני, ולא מסוג שלישי (סוג נדיר). [פירוט בפרקים הבאים]
יצאנו איתם לדרך. זוג צעיר מאד, ומקסים מקסים. אבל מה? משוגעים.. זוועה..

אבל רגע, בכלל לא בשביל זה התכנסתי פה. רציתי לספר לכם משהו שהצ'ופצ'יק סיפר לנו שקרה לו.
 
הוא נסע באחד מכבישי האי הדרומי. אלה הם כבישים מאד צרים ומפותלים, אך מתוחזקים היטב.
המטרה: לשמר את הסביבה ככל האפשר ולא לפגוע בה.
בכל אופן.
נסע הצ'ופצ'יק בשבילי ניו-זילנד. הוא הגיע לצמת, וכמו שהוא מגיע, לנגד עיניו מתרחשת תאונה חזיתית בין שני כלי רכב. נדהם הוא עצר בצד, וניגש לסייע, חובש צבאי יקר שכמותו. מה שנגלה לעיניו, הוא אמר, היה מעבר למה שהוא יכול היה לתפוס.
שני הנהגים לא נפגעו כלל. הצ'ופצ'יק, בהכירו את הנפשות בישראל, היה בטוח שייזקק לכישוריו הרפואיים בכל זאת. הוא היה בטוח שהולך להיות קרב. מרחץ דמים.
במקום, אל מול עיניו המשתאות, ניגשו שני הנהגים, זרים גמורים, זה אל זה ו...
התחבקו!

כאילו לא די בכך, הם מיד פינו את רכביהם מן הצמת שלא להפריע למכונית ורבע ביום שעוברת שם.

צ'ופצ'יק לא ידע מה לעשות. הוא סיפר שאח"כ הוא היה סופסופ עד לויכוח. "הנה", הוא אמר לעצמו, "עכשיו יבואו המכות". ואמנם, היה ויכוח עז, כל אחד לקח את האשמה על עצמו, ולא היה מוכן אפילו לשמוע שהשני יקח שמץ אחריות. באיזשהו שלב הויכוח החריף. הם רבו אצל מי אוכלים ארוחת ערב כדי ללבן את הפרטים. הוא נשבע שזה מה שקרה.

הקש ששבר את גב הצ'ופצ'יק היה, שבזה לא נגמר הסיפור. הו לא!
בתום הויכוח, ובתום החיבוקים והנשיקות, הם ניגשו איש איש למכוניתו, לקחו שקיות, ו..

הלכו לאסוף את הזכוכיות מהכביש!!

זה אנחנו הלא שפויים. שיהיה לכולכם ברור.
מספיק שבוע אחד דאון-אנדר כדי להבין זאת.

הערות: לניו זילנד יש ראש ממשלה אשה, נשיאה, והיא המדינה הראשונה בעולם שנתנה זכות הצבעה לנשים.
כמו כן לניו זילנד יש שר לשימור הסביבה. והמשרד לשימור הסביבה הוא אחד הגדולים והחזקים במדינה. מדהים.