הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

הכתם הכתום הפיצי בצד שמאל זו בקתת אנג'לוס. מטפסים 1800 מטר, והופ! אגם. ואז מטפסים עוד 400 והופ! מצלמים.


לא, זו לא תלולית קטנה תלויה באוויר, זה אגם שקוף. אנג'לוס. הכי יפה בניו-זילנד. And that's saying much



הופ! עוברים אי


בריכות האזמרגד הרותחות של טונגרירו. הג'וקלאך הקטנים זה אנשים. האדים הם מהאדמה. לא מהאויר.

המכתש האדום. לוע הר געש פעיל.


במילה אחת: קומפוזיציה. משמאל ההר נְגָאוּרוּהוֹאֶה המוכר יותר בשם "מאונט דוּם"


בלתי אפשרי לצלם את הבחור בלי אנשים. הר מג'סטי ועצום מימדים, מה שקצת לא מוחשי בתמונה הזאת, וחבל.


טונגרירו אחרון ודי. ליל מנוחה.


למען הסר כל ספק!

ללא מגע יד תכנה.
ככה, קְרוּדוֹ. מהמצלמה, לאזניים שלכם.