הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

אני צריכה להתחיל להסתובב עם פנקס שוב. מתחיל לחזור לי החשק לכתוב. נהיות לי מחשבות משעשעות במיוחד שאני כבר מנסחת לגמרי בראש ואף אומרת לעצמי "אין בעיה, אני אזכור את זה בפעם הבאה שאני אתיישב לכתוב."

ליתר בטחון אני מפעילה את כל כללי ה"זכרון לטווח קצר ולטווח ארוך באמצעות אסוציאציות" שלמדתי בשלל סדנאות.

ואז אני מוצאת את עצמי יושבת מול המסך וכל מה שיש לי בראש זה פנס רחוב שתלוי עליו חיתול עם שלט ניאון גדול "דוד היה כאן".