הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי
הבלוג שלי הוא בלוג פרטי, ואיש לא יגע בו בלי רשותי. |
| 9/2003
 בוקר
לאחותי יש כלב שקוראים לו "בוקר".
נשבעת.
פגע רע מגודל בן שלושה וחצי אביבים.
שחור כמו הלילה, שעוד אף פעם לא אמרו לו "בוקר טוב!"
הוא שובב ועליז באופן מאד לא פרופורציוני לגודלו הבוגר (הוא שוקל כשלושים קילוגרמים).
האם קפץ עליכם פעם סוס בדמות גור כלבים בהתלהבות, השכיב אתכם על הרצפה והתחיל לאכול לכם חלקי ביגוד משל אתם בובה מגודלת?
עליי כן. כל סופשבוע.
הוא רגיל כי יש לו בובה ענקית של פו הדב, שהוא אוהב לשחק איתה.
כרגע הוא בתהליך "אילוף".
ברם, למה "אילוף" במרכאות?
כי אחותי מאלפת אותו, לבד, לפי איזה ספר.
ובאמת שההתנהגות שלו השתפרה קצת.
ובכל זאת, בכל פעם אני משפשפת את האזניים באי-אמון כשאני שומעת אותה אומרת לו בטון פדגוגי:
שמשון: "בּוֹקֶרִי! [ככה היא קוראת לו. "בוקרי". למה לא בקיצור ולעניין: "בּוֹק!"]
זו לא התנהגות בונה! אתה מביך את עצמך ואותי. אני מבקשת להתנהג!
אם תמשיך עם ההתנהגות הזאת זה יפגע רק בך."
בוקר: <עומד על הספה, מחזיק לחמניה שהוא גנב מהשולחן בפה ומכשכש בזנב בהתלהבות>
שמשון: "אני מבינה שאתה לא רוצה להקשיב.
טוב!
אני לא מסתכלת עליך!" <מפנה לו את הגב>
בוקר: <מפיל את הלחמניה ונובח כמו משוגע>
שמשון:: "ילד טוב. עכשיו רד מהספה."
<נותנת לו את הלחמניה כתגמול>
זה הולך לעבוד, אני רואה איך זה הולך לעבוד.
אוטוטו.
עשר עשרים שנה ולא יהיה לו כח לעשות את זה יותר.
| |
| כינוי:
מין: נקבה MSN:
תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
