הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי
הבלוג שלי הוא בלוג פרטי, ואיש לא יגע בו בלי רשותי. |
| 10/2003
זה"ב
האם גם אתם הייתם במשמרות זה"ב בילדותכם?
כן.. גם אני..
מדי כמה ימים/שבועות, היינו הולכים אני ובני חולייתי הנאמנים אל מעבר החציה התורן, ומעבירים ילדי כיתה אלף קטנטנים את הכביש. זאת לאחר קורס מפרך בן שעה במשטרה המקומית.
אח, העוצמה! השררה!
בגיל 11, לאחוז במשרוקית ובמקל, ללבוש מדים בצהוב זוהר ולפקוד על הנהגים הרשעים לעצור לאלתר! לפעמים סתם כי ראינו ילד הולך לעברנו לאט לאט..
ואני הייתי המפקדת. דהיינו, המשרוקית, שלי היתה, וכך גם השליטה.
הרם, הורד, הרם, הורד, הרם, הורד! שלושים שניות, היית פה!
ברם, גם לְהֶיות מפקדת היה דאון-סייד, זאת יודעים המפקדים שבכם. המפקדת עומדת במרכז הכביש, על אי התנועה, בחום ובשמש הקופחת, וצריכה לנופף את המקל מין הון להון ושוב להון. מעייף.
ואני תמיד הייתי עצלנית.
מכל מקום, כך חלפו השנים, גרתי בתל-אביב ובירושלים, והשתכנעתי שכבר פס מן העולם המנהג הנלוז של לתת לילדים לעצור מבוגרים עמלים בדרכם לשגרת יומם החשובה (בתי קפה) בצהרי היום.
אך אהא!
עודי נוסעת לי אל הקופי בין, נחשפתי לאמת המרה...
אוי לאותה הזוועה!
עשרות ילדים צהובים מעצבנים גדשו את ככרות כפר-סבא, עוצרים נהגים עצבניים על ימין ועל שמאל. והם נפוחים ומלאי חשיבות עצמית, שורקים במשרוקית ומנופפים במקל! מי נתן להם מקל?!
הגרועים מכולם, והם לא היו בזמני, הם הפנסיונרים. חובטים בישבניהם של העוללים האומללים על מנת שיחצו את הכביש מהר יותר.
והיום ראיתי אחד, במו עיניי, עוצר נהג משתאה בצד הדרך, משל היה שוטר, ומרביץ בו בינה!..
האלו! ריאליטי צ'ק? אתה פנסיונר לבוש צהוב, עם מקל שבקצה שלו יש משושה שמצויירת עליו יד לבנה על רקע אדום, והנהג הוא אמנם בגיל של הנכד שלך, ואולי הוא התנהג לא יפה, אבל... WTF?
| |
| כינוי:
מין: נקבה MSN:
תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
