לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי


הבלוג שלי הוא בלוג פרטי, ואיש לא יגע בו בלי רשותי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2003

תיכון


מקיף ד'.

בית הספר שבו למדתי עד שאופסנתי אחר כבוד במכון-לחקר-המחונן.

אמת לומר לכם, עד שלא למדתי בחממת-המצויינים על-שם-שוסטרמן, חשבתי באמת ובתמים שזה נורמאלי לחלוטין לשים מורה אחת, די קטנה, מול ארבעים מתבגרים מחוטטים ומחוצ'קנים, היושבים ספונים לשולחנות ירוקים, חלודים ומקושקשים, ומוחם הקודח עסוק בשלושה דברים בלבד.

על הראשון, אין מה להרחיב.

השני, הוא איך להתעלל במורה ולצאת שאקל בעיני האחרים.

והשלישי, מתי נגמר?

 

עכשיו, לא שהיה צליל פקפוק, באמת שלא. בד"כ אני אומרת לכם שהכל אמת, ואין הרבה מצביעים ומתנגדים. ובכל זאת, אני מרגישה צורך לחזק את האמירה החד-משמעית הזאת בהביאי ציטוטים מן התגובות לפוסט הזה:

מארגי הקטנה התחילה:

אה!
הימים הטובים של טרום ה-PC.
:-)
מורה לספרות שמאפרת רק עיין אחת שלה בטמבורטקס כחול - נחשב למשהו?


קיפוד כזה (האתר שלי) , 17:01 15/10/2003:
נחשב גם נחשב!
מורה להיסטורה שטובלת את הפנים בכל בוקר בדלי של פודרה, נחשב?

margi (האתר שלי) , 17:42 15/10/2003:
כן, אבל פחות ממורה להיסטוריה שמתקלח באו-דה-טואלט

קיפוד כזה (האתר שלי) , 17:56 15/10/2003:
מורה למתימטיקה גרוזינית (בלי לפגוע) עם ציפורניים מושחזות ומטופחות באורך (בלי להגזים) שני סנטימטר, נחשב?!

ואז שימו לב מה מארקופריד אמר!

"איזה קטע.
אני מתחיל לקרוא ואומר ואללה איזה קטע, גם אני למדתי ברעים.
בצילה אשכנזי הבנתי שמדובר באותו רעים, בשוש אנצ'יקובסקי (למדתי עם הבן שלה באותה כיתה בתיכון) הבנתי שאנחנו בשנתונים קרובים..."


קיפוד כזה (האתר שלי) , 17:02 16/10/2003:
"קדימה לפרטי!"

מרקופריד (האתר שלי) , 18:40 16/10/2003:
קראתי עכשיו את התגובות וצמרמורת קרירה של נוסטלגיה היכתה בי.

המורה עם דלי הפודרה על הפנים היתה לא אחרת מהמחנכת שלי במשך שלוש שנים, ובמחנה שהיינו בכיתה ט' יצאה יום אחד מהחדר אישה מרוטה משהו וצרחה עלינו שנהיה בשקט, רק כשהיא קראה לאחד מאיתנו בשם, הבנו לחרדתנו, שזו מורתנו בלי פנים, כלומר בלי פודרה.

וכמובן איך אפשר לשכוח את המורה הגרוזינית למתמטיקה דינה אאאאאאאממממלללללאאאאאאא, עם הציפורניים המאיימות והמבט המפחיד שבגללה ורק בגללה סיימתי את התיכון בארבע יחידות במקום בחמש.
...

המורה לתנ"ך עם פרצוף כל כך קטן עד שבמלחמת המפרץ היא קיבלה מסכת ילדים.
סגן המנהל הצולע (יש מוטיב כזה בקרב בוגרי המחזור שלנו) והמפחיד גם וסגן המנהל הנחמד שהבין שממני לא יצא לא שרטט ולא איש מלאכה (וביום ההורים אמר לאמא שלי "ידיים אין לא אבל ראש אולי כן"). [רמי הצולע נהיה לימים המנהל, ויוסי המתוק הוא אחד הדמויות החביבות היחידות בביצפר הזה ק.כ.]

אז הכל אמת, או לא הכל אמת??!

 

למה אני אוהבת גיאוגרפיה אבל הגיאוגרפיה לא אוהבת אותי, כבר סיפרתי?

בתיכון הזה היו שלושה מורים למלאכה. יוסי המתוק, סגן המנהל, אלי, שהיה גם מורה לגיאוגרפיה, גם מורה בנגריה, וגם מורה לשרטוט, ומורה נורא מפחיד שלימד חשמל והתעקש שקוראים להארקה "ארקה" ושה-ה' היא לידוע.

 

יוסי נתן לי להיות הנקבה הראשונה בתולדות ביצפר שלא למדה לעשות עוגיות ולנקות מתחת לכיור, למדתי אצלו שרטוט ועץ בהצלחה מסחררת.

שנה אח"כ עברתי לאלי. הוא היה קצת שוביניסט אפעס.

למדתי אצלו גם גיאוגרפיה.

 

אלי: "בחורף השמש יותר רחוקה מכדור הארץ"

קיפוד כזה: <בשביל מה קראתי אנציקלופדיות מגיל שלוש?> "המורה, לדעתי זה ההיפך."

אלי: <מצמצם עיניים, ובטון רושף בוז> "באמת?? תחשבי קצת ב'הגיון' טוב?"

קיפוד כזה: <עכשיו הסתבכת, בוביק>

אלי: <ממשיך בטון שבו מסבירים לילד קשה תפיסה עם הדגמות עם הידיים> "כש-מ-קר-בים ידיים לתנור, נהיה יותר חם, נכון? וכשמר-חי-קים ידיים מן התנור, נהיה יותר קר. הבנת?!"

אמר אלי ובקולו ניצחון.

קיפוד כזה: <לא עוברת על זה בשתיקה, לא יודעת מאיפה באה לה ההברקה הגאונית הבאה (איף איי מיי האמבלי סיי סו מייסלף)> "לפי ההגיון שלך, על ראש-ה-ה-רים צריך להיות מאד חם, בעוד ש-ב-ע-מ-קים צריך להיות שלג."

 

סתם את הפה. נו מה?

ואני קיבלתי 7 בגיאוגרפיה. נשבעת!

 

מחצית שניה.

גליה: <מתעטשת עיטוש ענק, ומכסה את פניה בבושה כי התמלאו בסמרק, מרימה יד> "המורה, אפשר לצאת לקנח את האף?"

אלי: "תבלעי את זה, זה מלא ברזל".

לא נתן לה לצאת.

 

עוד באותה מחצית, מישהו נפח נפיחה איומה בכיתה. מה שגרר התרחשות רבתי ודרישה במפגיע שמישהו כבר יפתח חלון.

אלי: "תנשמו עמוק, זה ייגמר יותר מהר."

לא נתן לפתוח חלון.

 

שנה אחורי זה. דמיינו את שמחתי, החליפו מורה לגיאוגרפיה.

"יופי", אמרתי לעצמי. "אולי עכשיו אני אקבל יותר מ-7 כי השמוק יפסיק להתנכל לי!"

 

אילנה, אהבה שנקריא מהספר בקול רם. ככה הכיתה יחסית שקטה והזמן עובר יותר מהר.

היה לנו ספר על מבנה כדור הארץ או משו-כזה, וקראנו על שחיקה של חלוקי נחל.

המקריאה: "...ואז חלוקי הנחל נהיים סגלגלים.    ?? המורה? הם נהיים סגלגלים?"

אילנה:  "זו טעות בספר. כולם לתקן ל'עגלגלים'"

קיפוד כזה: "המורה, סגלגל זה מין אליפסה כזאת, לא מתימטית." [אוי, איזה גיקית.. ק.כ.]

אילנה:  <מי היבחוש שנשא את שמי לשווא? מסננת ברעל>  "כו-לם לתקן לעגלגלים!"

 

בשיעור הבא

קיפוד כזה: <מביאה מילון> "המורה, אבן שושן אומר שסגלגל זה 'עגול-מארך, כתבנית ביצה, אליפטי."

אילנה: <כאילו שאני לא קיימת>

קיבלתי 7 בגיאוגרפיה. נו מה.

 

עכשיו, לפני שאתם אומרים שאני חנבצית מעצבנת שמציקה למורים, הרשו לי להעיר את תשומת לבכם לעובדה שאני התערבתי בסה"כ פעמיים במהלך כל שנותיי בתיכון, ואותן אני מביאה בפניכם. באותן הפעמיים, המורים לימדו כיתה שלמה דבר-מה שגוי. ואח"כ הם היו הולכים הביתה ואומרים לאמא שלהם: "המורה אמרה שהחדר של הנשיא בבית הלבן הוא לא סגלגל, הוא עגלגל"

ואנה היינו מוליכים את הבושה?!

נכתב על ידי , 16/10/2003 23:56  
148 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה

MSN: 

תמונה




194,916
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משפחתי וחיות אחרות , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקיפוד כזה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קיפוד כזה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)