10/2003
תיכון
מקיף ד'. בית הספר שבו למדתי עד שאופסנתי אחר כבוד במכון-לחקר-המחונן. אמת לומר לכם, עד שלא למדתי בחממת-המצויינים על-שם-שוסטרמן, חשבתי באמת ובתמים שזה נורמאלי לחלוטין לשים מורה אחת, די קטנה, מול ארבעים מתבגרים מחוטטים ומחוצ'קנים, היושבים ספונים לשולחנות ירוקים, חלודים ומקושקשים, ומוחם הקודח עסוק בשלושה דברים בלבד. על הראשון, אין מה להרחיב. השני, הוא איך להתעלל במורה ולצאת שאקל בעיני האחרים. והשלישי, מתי נגמר? עכשיו, לא שהיה צליל פקפוק, באמת שלא. בד"כ אני אומרת לכם שהכל אמת, ואין הרבה מצביעים ומתנגדים. ובכל זאת, אני מרגישה צורך לחזק את האמירה החד-משמעית הזאת בהביאי ציטוטים מן התגובות לפוסט הזה: מארגי הקטנה התחילה: אה! הימים הטובים של טרום ה-PC. :-) מורה לספרות שמאפרת רק עיין אחת שלה בטמבורטקס כחול - נחשב למשהו?
margi (האתר שלי) , 17:42 15/10/2003:
כן, אבל פחות ממורה להיסטוריה שמתקלח באו-דה-טואלט
ואז שימו לב מה מארקופריד אמר! "איזה קטע. אני מתחיל לקרוא ואומר ואללה איזה קטע, גם אני למדתי ברעים. בצילה אשכנזי הבנתי שמדובר באותו רעים, בשוש אנצ'יקובסקי (למדתי עם הבן שלה באותה כיתה בתיכון) הבנתי שאנחנו בשנתונים קרובים..."
מרקופריד (האתר שלי) , 18:40 16/10/2003:
קראתי עכשיו את התגובות וצמרמורת קרירה של נוסטלגיה היכתה בי. המורה עם דלי הפודרה על הפנים היתה לא אחרת מהמחנכת שלי במשך שלוש שנים, ובמחנה שהיינו בכיתה ט' יצאה יום אחד מהחדר אישה מרוטה משהו וצרחה עלינו שנהיה בשקט, רק כשהיא קראה לאחד מאיתנו בשם, הבנו לחרדתנו, שזו מורתנו בלי פנים, כלומר בלי פודרה. וכמובן איך אפשר לשכוח את המורה הגרוזינית למתמטיקה דינה אאאאאאאממממלללללאאאאאאא, עם הציפורניים המאיימות והמבט המפחיד שבגללה ורק בגללה סיימתי את התיכון בארבע יחידות במקום בחמש. ...
המורה לתנ"ך עם פרצוף כל כך קטן עד שבמלחמת המפרץ היא קיבלה מסכת ילדים. סגן המנהל הצולע (יש מוטיב כזה בקרב בוגרי המחזור שלנו) והמפחיד גם וסגן המנהל הנחמד שהבין שממני לא יצא לא שרטט ולא איש מלאכה (וביום ההורים אמר לאמא שלי "ידיים אין לא אבל ראש אולי כן"). [רמי הצולע נהיה לימים המנהל, ויוסי המתוק הוא אחד הדמויות החביבות היחידות בביצפר הזה ק.כ.]
אז הכל אמת, או לא הכל אמת??!
|