הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

סיפור אמיתי.

לרמ"ד שלי בצבא קראו אליעז. הוא היה בחור מבוגר יחסית ונורא נחמד וטוב לב.

היתה לו פאלטה אחת מרכזית:

הוא היה מסתובב עם מטפחת בד ומקנח איתה את האף.

אני יודעת! גו-על!

מכל מקום, נימוסית ופוליטיקלי קורקט אף פעם לא הייתי, אז שאלתי.

קיפוד כזה: "אז למה המטפחת, אליעז? לא שמעת על טישו?!"

אליעז: <מבט כזה של "אוי.. אני חייב להסביר.. אוףףףף..."> "טוב. במשך הרבה שנים הייתי כל הזמן חולה. מתעטש בלי הפסקה, משתעל, נחנק, מקנח, נוזל, דומע, מה שאת רוצה. הייתי מוציא מאות שקלים על טישיו בחודש.

עשיתי את כל הבדיקות האפשריות. דקירות, מחטים, טיפולים אלטרנטיביים. וכלום לא עזר.

עד שיום אחד מישהו אמר לי משהו שמיסמר אותי לריצפה, ושינה את חיי מקצה לקצה..

הוא אמר:

'אולי אתה אלרגי לטישו?!'