הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

זיגפריד אתגר אותי בענייני בדיחות קרש.

מכיוון שלי יש חוש הומור משובח, בלתי עפיץ, עם ניחוח של דומדמניות שחורות, שחודרר ארוכות, ויושן בחביות של ויסקי סקוטי בנות מאתיים שנה, נאלצתי לארטילריה שיובאה במיוחד מבית הוריי.

הנה לפניכם מבחר מן הספר האלמותי "צחוק יפה לבריאות" מאת יצחק לבנון:

לא היה בתיבה

סבא סיפר לנילי על המבול, וכי רק אלה שהיו בתיבת נח, נשארו בחיים.

שאלה נילי:

- גם אתה היית בתיבה, סבא?

- לא - ענה סבא - לא הייתי.

- אז איך ניצלת? - תמהה נילי.

[זהו. הבדיחה נגמרה. נא להתפזר.]

מישו מוכן להסביר לי את זה?

[תחת הפרק "נימוסים". אני יודעת? אולי זה יעזור להבנת הדיקט.]

אסיר תודה

הטרדן: שלום, יואב, אתמול עברתי ליד ביתך.

- תודה לך, עמי.

ואני אומרת: "?!?$#?$%?#$%??!?#?!"

הקיצוץ לא יועיל

ילד אחד שאל את סבו, מדוע אינו מקצץ בכמה סנטימטרים את קצה מקלו, שהוא ארוך יותר מדי.

- מה יועיל לי הדבר, אם אקצץ אותו מלמטה? - ענה הסב - הלא המקל גבוה יותר מדי מצדו העליון!

סטגאדוש!