הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

הרבה הרבה כבוד מגיע לבחורה הזאת, שכולכם מכירים. היא אחת ויחידה, ואת הפרסונה הבלוגית שלה לא ניתן לפספס.

כבר הרבה זמן שאני מתחבטת (אתכם ובלעדיכם) מה לעשות בקשר לקו הדק הזה, המתעבה והולך בין החיים ה"וירטואלים" לחיים ה"אמיתיים".

לסגור? לפתוח? לשנות? להעלם? לוותר על הכל? והנה, הנה היא מצאה את התשובה האחת והיחידה, התשובה האחת. רק האחת.

אז ראו זאת כאילו שאני כתבתי את הקטע הזה, ולפחות את המודגש. (רק בלי הז' הגדול והרוטט וכל זה...)