הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

לא לבעלי לב חלש.

לפני כחצי שנה נסענו החתולי ואני לזילנד החדשה. בדרכנו הארוכה לשם, קנינו בהאאאאמון כסף שספתה השאירה לי בירושה ליום חתונתי, מצלמה דיגיטאלית.
ולא סתם עוד מצלמה דיגיטאלית, הו לא.

ניקון קולפיקס 5700

וימותו הקנאים.

כמובן שהפנקנו אותה באביזרים כיד המלך, וטסנו עליזים את מה שנשאר מ-48 שעות הטיסה הארוכה ביותר בעולם.

חודש שלם חגגנו עליה.
ואז היא התקלקלה.
וזה, בדיוק יום לפני שקפצצתי לי מעדנות ממטוס קל בגובה 12 אלף רגל, וג'ים, חתיך בריטי ענק קשור טוב-טוב ברתמות אל ישבני.
הלך לה המנגנון של הוצאת העדשה.
חטפנו סימולטנית התקף לב קל, אבל מיד בדקנו את פוליסת הביטוח עבת הכרס, ומצאנו באותיות כל כך קטנות, שהיה צריך זכוכית מגדלת, את מה שיראנו ממנו מכל:
אחריות בינלאומית לכל מצלמות ניקון? יש.
אבל רק אם הן לא דיגיטאליות.
בלינו רוק.

עברנו את כל שלבי האבל:
הכחשה: ישבנו הלומים על גדות הנהר שבו הוטבעו הנזגול בסרט הראשון של שר-הטבעות. מלמלנו "קליק קליק" עם השפתיים, ולחצנו באוויר ליד העין.
כעס: קסעמעמעמעמק! מה זאת אומרת לא מחליפים לחדשה? התקלקלה מצלמה בת פאקינג חודש?!
מיקוח: מאה אלף אימיילים ושיחות טלפון עם צ'ונג-טינג-פונג בסינגפור.

דיכאון: עמדנו צמודים זה לזו, שפופים, ונפנפנו לשלום לקופסא המתרחקת אל מאחורי דלפק הדואר עם מטפחת. עד שאיש הבטחון סילק אותנו.
קבלה: שעה לפני שהמטוס שלנו אמור לעזוב את ניו-זילנד קיבלנו אישור מיוחד מהמכס [שלא עבדו כי זה היה יום אנזק. פיזדמאט! אז נהרגו שלושה חיילים ניו זילנדים ב D-Day זה לא סיבה לעצור מדינה שלמה, שגם ככה כולם הולכים בה לישון בשמונה בערב!] ו... קיבלנו את המצלמה!

האושר! השמחה!
לא הפסקנו למשש אותה, לצלם שוב ושוב ושוב בעונג, מבלי לשמוע את ה"קלינג!" של עוד שני שקלים שיורדים על פיתוח בכל פעם שמצלמים בצ'יקמוק האנאלוגי. התחליף הדל.

חזרנו הביתה, איזו שמחה?
שום שמחה.
לקח חודשיים של שיקום, בתוכם חתונה לחבר'ה, כדי שנפסיק לבכות את מר גורלנו.

ואז היא הלכה לאיבוד.
בחה-אלוהים.
לגמרי.

חיפשנו בכל הבית, שאלנו אנשים אם במקרה השאלנו, היינו במתח אטומי.
הייתי קמה באמצע הלילה רק כדי לבדוק אם היא במקרה בארון.
כבר התחלנו להתרגל לרעיון.
שרנו לה שירים. "ההיית או חלמנו חלום?"

אך לפתע!
לפני יומיים החתול הופיע עם חיוך זורייח, והמצלמה בידיו!
קיפוד כזה: איפה היא היתה?!
חתולי: כמו תמיד. שמת אותה במקום "בטוח" ומאז נעלמו עקבותיה.
קיפוד כזה: אבל.. איפה?
חתולי: במדף של שמיכות החורף. מזל שהיה לך קר הלילה!
קיפוד כזה: וואלה? <הולכת להסתכל, חוזרת עם הפלאפון הקודם שלה, שגם אותו היא שמה במקום "בטוח">
חתולי: וואלה.
קיפוד כזה: איזו שמחה! איך נקרא לה?
חתולי: "ניקי"
קיפוד כזה: "ניקי"?! למה לא "מיצי"?
חתולי: כי צריך שיהיה קשר לשם המקורי שלה. ניקון. כמו שקורט הוא קורצוויל ופיליפ הוא פיליפס.
קיפוד כזה: ומיצי היא מצלמה!