הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

...זה סטימצקי?

ובכן, לא.

ובכן, כן. אבל לא. ומיד אני אסביר.

שנים אני קונה בסטימצקי. שנים. נכון, יש סוגיות מצפוניות לא מעטות, אבל אני, המצפון שלי עובד גם ככה קשה מאד. אז עד שלשטראוס לא תהיה שמנת מתוקה, אני אמשיך לקנות "השף הלבן", אבל לא אגע במוצרי תנובה האחרים גם עם מקל.

דרך אגב, הבחור הבלתי נסבל מסניף מגה בכפר סבא, שבכל פעם שאני מרימה איזה מוצר מיד בא להחליף לי אותו במוצר התואם של טרה, ואומר לי "מה זה כבר שלושה אחוזי שומן?", בו אני מוכנה לגעת עם מקל. אפילו עם מקל גדול.

צרכנות נבונה, לדידי, זה בהנתן משהו שאני מעוניינת בו, להשיג אותו באופן הנוח ביותר. פיזית, פיננסית ומצפונית. לא בהכרח בסדר הזה.

ולכן, הגעתי לחנות סטימצקי החביבה עליי כמה ימים לפני שהגיע הארי פוטר וניהלתי את השיחה הבאה:

קיפוד: שלום, אני מעוניינת להזמין את "הארי פוטר" בהזמנה מוקדמת. אבל את העותק באנגלית-אנגלית. לא באמריקאית.

מוכרת אלף: אבל על העותק באמריקאית יש הנחה. זה 199 שקלים למי שקונה לא בהזמנה מוקדמת, או את המקור האנגלי, ו149 אם קונים את העותק האמריקאי בהזמנה מוקדמת. כמה זה חשוב לך?

קיפוד: אני מאד רוצה את העותק האנגלי.

מוכרת אלף: אפשר להזמין לך אותו. זה יעלה לך 199 שקלים.

קיפוד: אני אחשוב על זה.

אח"כ התנהל דיון ברקע מה כדאי לעשות, אני הייתי מוכנה לשלם מאתיים שקלים עבור הפריבילגיה לקרוא Snogging וgit, אבל ההחלטה התקבלה: י' יקנה לי בארה"ב הברית. לא נוח, לא מיידי, אבל נכון יותר כלכלית ככל הנראה.

חלפו ימים ספורים בלבד, י' נסע לניכר, והתור בסטימצקי הצטמצם. הגעתי למוכרת (אחרת) ואמרתי

קיפוד: אני רוצה בבקשה את הגרסא האנגלית של הארי פוטר.

מוכרת בית: אנחנו לא מביאים את האנגלית. רק מי שהזמין בהזמנה מוקדמת.

קיפוד: רגע, מה, אז גם לא יהיה?!

מוכרת בית: <בפסקנות> לא.

יצאתי אבלה וחפוית ראש. שלא לומר ממורמרת ועצבנית ומקללת את הרגע שבכלל קניתי שם אי פעם ספרים. מה? היא לא יכלה להגיד המוכרתאלף הזאת?!

מיד הלכתי לשתות קפה בארקפה כדי לרומם את רוחי השפלה. ליד ארקפה, הפלא ופלא, "צומת ספרים". מכירים אותם אלה? יש שם מוכר חמוד ביותר עם המלצות לא רעות בכלל. ואף אחד לא בועט אותך לתוך המדפים כשאתה רוכן לעבר ספר מעניין בשורה למטה כי הוא בדיוק ראה איזה ספר עזרה עצמית על איך להתנהג יותר יפה בציבור. UGH

אז נכנסתי. "מה יכול להיות?" אמרתי לעצמי. תמיד אוהבת להכנס לחנויות ספרים שלא הייתי בהן הרבה זמן. זה פותח את האפשרות למצוא ספר באנגלית שלא קראתי, שהוא לא דן בראון, סטיבן קינג או ג'ון גרישם.

ומה לדעתכם עולה כפורח לפניי עם כניסתי אל החנות? נכון! הארי פוטר בגרסא האנגלית, ב147.5 שקלים בלבד! כן כן, חוץ מכל השאר, גם אחוז פחות מסטימצקי. בטח קניתי. וזה אפילו יותר כבד. נשק יום הדין החדש שלי.

1. מתי אפשר כבר לספר לכם את התיאוריה השלמה שלי על הספר בלי להרוס לכם את הקריאה?

2. אתם יודעים כמה פעמים כבר נפלתי באמבטיה? לא? גם אני לא. בכל פעם שאני נופלת אני שוכחת את כל הנפילות הקודמות. אתם הבנתם את זה? לא? אוקיי. אז אני אשאל אתכם עוד שאלה: כמה פעמים כבר דפקו לכם בראש את הארי פוטר השישי? לא יודעים? גם אני לא. מואה הא הא הא...

3.  אני עובדת על רשימת קריאה ארוכה, ההמלצות הקודמות שלכן נכנסו לרשימה. יש חדשות??????

4. יש יעד חדש לטיול באוקטובר. עד שלא יהיה סופי, לא תשמעו עליו. אבל יהיו תמונות מדהימות, על בטוח.