לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי


הבלוג שלי הוא בלוג פרטי, ואיש לא יגע בו בלי רשותי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2003

קלוז'ר


רציתי לספר לכם בגאווה, ששלשום, מיד לאחר שעזרתם לי לקום, אחרי שההיא מהלשכה העיפה אותי לקרשים בנוק-אאוט אימתני, ובניגוד לטבעי, שהינו אנטי ביורוקרטי בעליל, ובהמשך לעצותיכם, כתבתי מכתב ל"פניות הציבור" של לשכת התעסוקה.

והרי חלקים נכבדים ממנו:

 


"...ברצוני לדווח על חויה קשה ובלתי נעימה שעברתי היום בלשכת התעסוקה לאקדמאים בכפר סבא.

"...הגעתי ללשכת התעסוקה, והמתנתי מספר שעות. כשהתברר לי כי אני מחויבת להציג את תעודת התואר הראשון שלי, היה זה כחצי שעה לפני סגירת הדלתות לקבלת קהל. התחננתי בפני השומר שיזכור אותי ויאפשר לי לרוץ הביתה ולמצוא את התעודה. מכיוון שרוב חפציי עדיין ארוזים, ועל אף שהפכתי את כל הבית בתסכול רב, לא מצאתי את התעודה שלי.

 

"...אני בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים, בתארים מתימטיקה ומדעי המחשב ולימודים חלקיים בפסיכולוגיה, בהצטיינות. אני נכת צה"ל שעשתה שירות צבאי מעל ומעבר. ואני מבינה, שעליי להציג תעודות.

 

"...כשהגעתי, אפשר לי השומר להמתין לתורי. ואולם, שוב שעות אחר-כך, כשהגיע סוף כל סוף תורי, זכיתי לקבלת פנים צוננת, שלא לומר אגרסיבית ולא נעימה.

 

עוד בטרם הספקתי לומר לגברת הנכבדה שישבה מולי כי אין ברשותי את התעודה, רק כאשר אמרתי לה שבאחרונה עברתי דירה כדי להסביר מדוע אין התעודה עמי, היא התנפלה עליי בצעקות שאין לה איך לעזור לי, ושאני לא צריכה לבזבז את זמנה. היא הגיעה כבר בשמונה בבוקר (האין זו העבודה שלה?!) והיא בשבוע אבל, ועוד כהנה וכהנה אמירות שאינן ממין העניין.

 

"...כשביקשתי ממנה לאפשר לי לשלוח לה את המידע שהיא צריכה בפקס, לדוגמא את התעודה, היא רק התרגזה עוד יותר: "אפילו אין לך פה את התעודה?" היא אמרה לי, "לו היתה לך תעודה, אולי הייתי עושה לך טובה ומתקשרת בשבילך ללשכה בתל-אביב, אבל אין לך תעודה, אין לך מה לחפש פה!" זה כמובן עומד בסתירה לכך שהיא ציפתה ממני לצאת מהמשרד עוד לפני שאמרתי לה שאין לי את התעודה עמי.

 

היא לקחה את טופס ההצהרה שלי, דחפה לי אותו ליד ועמדה מחזיקה את הדלת פתוחה, מסלקת אותי ממשרדה.

 

אני מזועזעת מההתייחסות הבלתי מכובדת הזאת!

אפילו אין לי את התעודה, תני לי להרשם כלא אקדמאית. תני לי להוכיח שהייתי והמתנתי שעות ארוכות בלשכה היום. אבל לאו. היא פשוט טרקה מאחוריי את הדלת.

אני מצטערת מאד אם הנסיבות של הגברת היו בלתי נעימות היום. התנהגותה היתה, ואני מנסחת את זה בעדינות מירבית, בלתי ראויה, בלתי מכובדת, ומביישת את תפקידה.

 

אשמח אם תוכלו לטפל הן בפנייתי להרשם כמבקשת עבודה, והן בתלונתי על היחס שקיבלתי היום בלשכה בכפר-סבא."

 

היום קיבלתי טלפון. מראש לשכת התעסוקה לאקדמאים בתל אביב.

אני חייבת לציין שהוא היה אדיב באופן יוצא דופן, ונשמע בהחלט איש נחמד.

הוא התנצל על התקרית שוב ושוב ושוב, והציע מספר אפשרויות לתיקון המעוות.

נצחון קטן נרשם במערכת.

 

האפי סליפ!




הערות מאד מהותיות.

- "שירות צבאי מעל ומעבר" זה לא משהו שהייתי כותבת בשום קונטקסט אחר. חוץ מאשר אם הייתי, נניח, רצה לכנסת, מה שממש אין שום סכנה שיקרה. UGH.

- גם השויץ על הלימודים. אני לא בקטע. בחה אלוהים. רק רציתי שיתייחסו אליי ברצינות.

- זה באמת ניסוח "בעדינות מירבית". ולראיה ניסוח הרבה פחות עדין.

- "אני מזועזעת מההתנהגות הבלתי מכובדת הזאת!" - היש פולניה ממני? אה? אה?

נכתב על ידי , 4/12/2003 17:21  
102 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה

MSN: 

תמונה




195,027
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משפחתי וחיות אחרות , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקיפוד כזה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קיפוד כזה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)