לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי


הבלוג שלי הוא בלוג פרטי, ואיש לא יגע בו בלי רשותי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2005

פוייקה!




כמה שלא דובר וסופר אודות הפוייקה, ככה יש עוד לספר.

זה התחיל באפריקה, המשיך דרך הג'יפאים הגיע ליפו בצורת מסעדה (שבאופן מחשיד מבשלת הכל בפוייקה) ומחלחל לאיטו ככה בהשקט ובצנעא גם אלינו האנשים הרגילים.

 

אני שמעתי לראשונה על פוייקה ביום שבו אכלתי ממנו לראשונה. ההתייחסות הזאת אליו בפנייה כמעט ישירה גרמה לי בהתחלה לחשוב שמדובר באיש ושמו אפריים. ושאפריים הזה מבשל משו משו. ואז התגלה לעיניי הסיר השחור השחור הזה. (בהתחלה לא הבנתי למה אנחנו צריכים לעשות לאפריים את כל הPREP ולקצוץ כל כך הרבה דברים...) הוא התיישב אחר כבוד בתוך האש והגחלים הלוחשות והתחיל לאכול את כל מה שקצצנו גס, עמוק בתוך מכתש רמון. רגליים של חיות שמנמנות נמוכות, גזרים, חצילים, בצלים, ושאר ירקות, בקבוק שלם של יין הוא שתה ואיזה חבילה שלמה של אורז. גרגרן בלי עין הרע...

 

"תבשיל קדירה" אמרתי בידענות לחתולי. וקיבלתי לחיקי את הצלחת החד-פעמית.

היה חשוך. לא ממש ראיתי מה נכנס לי לפה. אבל אל אלוהים..

"תבשיל קדירה" עאלק. היוהרה פינתה מקום לענווה. מיצאו לי קדירה אחת שעושה ככה לכמה ירקות ואורז ואני מוכרת לכם את סבתי המנוחה עליה השלום בשקל תשעים. (יד ראשונה, מצב מכני מצויין)

 

מאז ועד היום לא עבר שבוע בלי שאעבור באתרים שמוכרים ציוד HEAVY DUTY למטבח ואמצא לי פוייקאות מפוייקאות שונות.

"אבל מתי בדיוק נבשל בזה?!" היה אומר לי החתולי כשמצאתי אחד ב"מחיר מציאה" של כמה מאות שקלים... "כל הזמן!" אמרתי לו ובעיניי גחלים עשנות. ויש להודות שהוא גם נגנב מהעסק, אבל הוא בחור פרקטי החתולי שלי. "פוייקה" הוא היה ממלמל בשנתו... "שאני אקנה?" הערתי אותו בתקווה. "אבל מתי בדיוק נבשל בזה?!" הוא מלמל בעודו מתהפך לצד השני. וכך החלום נגוז. נדונו להיות פוייקה-לס. מזדנבי פוייקה של אנשים אחרים. "אנחנו נביא את הכל!!!" דפקנו על החלון האחורי בביתם של החברים עם הפוייקה, ללא מענה. "אז מה אם חורף?? קצת קר אז נשברים?!" אמרנו בעודנו רוקדים במקום ונושפים על ידינו הקפואות והכפופות. והמשכנו לחלום. חלמנו על ימים מלאים פוייקה. על לילות מסביב לאש מבוערת. על פוייקה שלנו עולה לכיתה אלף. פוייקה - הנשיקה הראשונה. פוייקה עובר טסט ראשון. נכד ראשון. פוייק'לה...

 

ואז.. ואז... ואז קיבלנו פוייקה מתנה!!!(*)

הוא עומד על הבר. ואנחנו מסתכלים עליו בהשתאות ובתקווה.

מישהו רוצה לעשות קומזיץ???

 

מתכוני פוייקה מהרשת:

לחם בפוייקה

מתכונים מתחרות הפוייקה הארצית

תמונות של ג'יפאים מפייקאים

מתכון ל "פוייקה סופני במיוחד" (אני רק מצטטת!)

פוייקה של סמולנים


(*) אנחנו לא מוציאים מכלל אפשרות שנמאס לכולם מההזדנבות, אבל משערים שזה יותר מאהבה אותנטית...

נכתב על ידי , 29/12/2005 20:53   בקטגוריות גסטרונומיה  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה

MSN: 

תמונה




194,916
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משפחתי וחיות אחרות , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקיפוד כזה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קיפוד כזה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)