הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

אתם יודעים איך זה היה פעם, מילואימניקים של תותחנים עשו (בשקט) 60 ימי מילואים בשנה, השתתפו בכל המלחמות, ובכלל, טחנו אותם. כשאבא שלי הגיע לגיל שאפשר לעבור, סופסופ, להג"א, או אז החליטו שזה לא לעניין יותר לטחון אותם ככה. וקיצרו את מספר ימי המילואים בשנה.

הוא חשב שהוא סופסופ יוכל לנוח. הלא, בהג"א, לא קוראים יותר כמעט לשירות.

"הא הא!" אמר סדאם [אז רודן אקטיבי ומגולח ק.כ.]. והביא עליו את מלחמת העורף.

שוב יצא אבאשלי אל הקרב, הפעם, להפעלת צופרים ולתחנות ריענון ערכות מגן.

כאיש שבנותיו זוכרות אותו בעיקר בירוק זית, בערך האדם היחיד בעולם שקרא את כל כתבי שלום עליכם בתור ילד, הוא לא התבלבל לרגע כשהגיעה אליו החיילת מפיקוד העורף ושאלה אם הוא מוכן לאייש את תחנת הרישום של תחנת הריענון.

הוא ענה לה בפנים תמימות: "אני לא יודע קרוא וכתוב".

נו, לא היתה לה ברירה, הוא הוצב לשמירה בשער.

שם, עד שהוצב לצפירות, הוא פתר תשבצי הגיון.

מובן שברגע שהוא שוחרר מהג"א, הורידו את הגיל שבו מפסיקים לעשות מילואים...

נו.. קרוא וכתוב.. תשבצי הגיון.. לא ברור??

[מת לי העכבר (אלחוטי) זה די קשה לעבוד רק עם מקלדת]