הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

בזמן האחרון אני דופקת חשבון.

"את מי זה מעניין שאפית היום פיצה?" אני שואלת את עצמי.

"או מיני מחשבות על מגבות." אני ממשיכה.

"נניח, איך שכשאתה ממש ממש שמן, אתה לא יכול להתכרבל לך במגבת גדולה, היא לא מקיפה את כולך וזה נורא עצוב. או, או.. מגבות מטבח. מי חשב על המגבות מהבד הקשה הזה?"

אז אני לא כותבת את הדברים האלה.

את כמה שאני גאה בעצמי על איך שהכובע המדוגם שאני סורגת מתקדם, ואיך סידרתי היום יפה את הבית, ואפיתי פיצה. הההנאות הקטנות של האישה הקטנה .

או.. או שקניתי ערכת הרשמה לתואר שני (שוב), ושאח שלי הוציא 780 במבחן הכנה לפסיכומטרי. [גבררררר..]

ושהחתולי דיסלקט, את זה אני גם לא מספרת.

ושהמבחן הלך מצויין, רק שהוא התבקש לפתור איזו בעיה כשצד אלף הוא היוזם וצד בית המתעניין, והוא עשה ההיפך..  נכון שכולנו מחזיקים לו אצבעות שהבודק לא יהיה מניאק?

איך שכמעט תמיד החתולי כותב זימל וגין.

אז זהו, מסתבר שאפשר לדעת אם הירח מתמלא או מתרוקן על-פי האות שהוא כרגע דומה לה, זין או גימל (בכתיב).

ז'-זורח, ג'-גורע. החתולי לא יכול לעשות את זה. כלומר, זה גם לא עוזר שהוא יגיד לעצמו "גימל זה שמאל וזין זה ימין" כי אז הוא יתבלבל לגמרי, הוא גם לא יזכור את זה, וגם לא יבחין יותר בין ימינו לשמאלו.