לפני כמה חודשים הכרחתי את החתולי לצפות איתי ב"גבעת חלפון אינה עונה".
הוא טען שהוא לא צפה בזה מעודו מכיוון שזה "סרט בורקס" לדבריו (כאן כבר התחיל לפמפם לי הוריד ברקה. אבל ספרתי עד עשר כמו שהמליץ לי הפסיכיאטר המחוזי, ורק אז הבאתי לו מכות.)
כמו אמאשלי, גם הוא התגלגל מצחוק רב הסרט.
מי לא היה צוחק מפנינים דוגמת "שלושים שנה, לך תזכור.." או "מכר לי שני דונם בהרצליה פיתוח מהצד של הים" או "אשתך, בתי לעתיד, שפרה חלפון" או "תחי מדינת ישראל! כל הכבוד לצה"ל! תחזקנה ידינו..." או "תשתוק ותצעק!"
"אז, טוב, תגיד חיובי.." ועוד ועוד.
מי שרק ירמוז לקשר בין היצירה המופלאה הזאת לבין סרטי יוסף שילוח, זאב רווח, אסקימו לימון או (ר"ל) יודה ברקן, יזכה לשני פליקים מהממים בשתי הלחמניות של עכוזו.
במהלך הסרט היו רגעים רבים של "אה! זה מפה?!" על מיני מושגים שהפכו שגורים בשפה העברית. כמו "אז טוב תגיד חיובי". וכאלה. מה שמזכיר לי שלפני כמה זמן אמרתי לחברה שלי "אחורי זה" והיא הביטה בי מבולבלת ואמרה שזו כבר הפעם השניה שהיא שומעת את היציר הלשוני הוולגרי, ותהתה מאין הוא.
את האמה כבר גמרתי
הסבון גם כן נגמר
והקצב שבלב לי
לא נגמר לי, לא נגמר..