הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

היינו באיזור חצבה בסופ"ש. נסענו לטייל עם זוג חברים והילדה החמודה שלהם. נסענו לגבים של נחל זרחן בג'יפ. מקום קסום, נידח ולא נגיש. לכן מאד יפה ונקי שם. קצת מזכיר את חו"ל. מגיעים לגב ואין שם מאה ילדי ביצפר מטונפים ורועשים שמפזרים את הבמבה שלהם ואין בקבוקי קולה צפים על מרק גֵב. פשוט יפה, שקט ונקי. אמריקה.

הנוף גם קצת מזכיר את הפארקים של אריזונה ויוטה. זאיון, גרנד קניון (רק קטן. כמו SMALL MACHTESH KATAN) וארצ'ז. כאלה.

ג'יפים. נהיגת שטח. מה אומר לכם? זה נחמד, אבל לא בשבילי. אם הקטנטנה הזאת (תשעה חודשים) צווחה בהתרגשות ופטפטה בשמחה של מישהי שלקחו אותה ללונה פארק, אני ישבתי מבועתת מאחור לופתת את הידיות ומתפללת לדגלאס אדאמס.

מסקנות ראשוניות:

1. אנשים לא מעריכים מספיק את העובדה שהם לא מטולטלים. שבו לכם עכשיו, בשקט, והעריכו את העובדה שלא מנערים את האמ-אמ-אמאשלכם. אנחנו בני מזל יותר ממה שאנחנו חושבים.

2. אסור לחטט באף בזמן נהיגת שטח. זה לא עושה טוב לאף אחד מהצדדים המעורבים.

3. תינוקות אוהבים את זה.

4. זה פחות גרוע מג'וקים או גמלי שלמה.

קיפוד כזה, שייקן, נוט סטירד.

ויש תמונות.

שלוש נקודות למי שמבין מה שהוא רואה פה.