הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

מי אמר קוצים ולא קיבל?

כשלמדתי פסיכולוגיה [כן, כן, לא צריך רשיון שפיות בשביל זה. מדהים, נכון?] למדנו על ניסוי שנערך, בין היתר, בישראל, על משך הזמן שלוקח לאנשים לצאת מהחניה שלהם. מסתבר, שלוקח לאנשים פי שלושה יותר זמן, בממוצע, לצאת מהחניה אם.. מישהו מחכה לחניה הזאת. אותי זה פשוט הדהים. בתור מישהי שיוצאת בטיל מהחניה שלה, במיוחד אם יש מישהו שמחכה, זה די הפתיע אותי לגלות, שרב האנשים פשוט מניאקים. [אופטימית. עבר לי.]

ממש עכשיו זכיתי להינות מהתופעה על בשרי. הגעתי הביתה, וראיתי שמול הבניין, במקום שיש ארבע חניות לרוחב, עומד אחד השכנים לצאת. נעמדתי מאחוריו יפה ואותתי, השארתי מקום לרכבים אחרים לעבור וחיכיתי. ואז חיכיתי עוד. ועוד. הוא אפילו לא הניע. הבזונה התמהמה כל כך הרבה זמן, בלי לעשות כלוווום, שכמעט יצאתי לדפוק לו על השמשה. [ממש אמצעי הרתעה אלים. "אם לא תזוז מפה, אני אנופף בידיים שלי וגם אבכה! הזהר לך!" ]

הייתם אולי אומרים שאני סתם חסרת סבלנות. ובכן, אחרי זמן מה, הגיע השכן שחנה שתי חניות לפניו. הוא לא ראה אותי, כי עמדתי מספיק מאחור, והוא היה בחוץ תוך 20 שניות. נכנסתי במקומו. כמובן. מיד כשסיימתי לחנות, עבר לידי הרכב של השכן הראשון. מביט בי במבט גועלי ודידקטי.

מה אומר לכם... בני אדם זה עם מגעיל.

קודם היינו בשקם אלקטריק ובACE, קנינו בלנדר שהוא גם מיקסר וגם אייס קרשר וגם עוד איזה שמונים פונקציות, וגם קטן. קנינו אלחוטי דיגיטאלי. בכל זאת. מחר נשואים שנה, הגיע הזמן להתברגן. במסגרת ההתלבטויות איזה טלפון לרכוש, התרוצצנו בין שלוש חנויות הלוך ושוב, להשוואת מחירים וליישוב התערבות קטנה ומשעשעת בינינו. כשנכנסנו לACE בפעם השלישית, חיכינו שאיזו גברת פוסטמה תחתים את החשבון שלה, ובינתיים התלוצצנו עם השומר על זה שאנחנו נכנסים כל כך הרבה פעמים. ואז זה בא. קוץ. היא הסתכלה עלינו ואמרה בקול הכי מורתי ששמעתי בחיים שלי: "אם תזוזו ותתנו לי לצאת, אזיי תוכלו מיד להכנס".

היא עברה. ואנחנו עדיין נדהמים הבטנו זה על זה. חתולי הסתכל עליי ואמר "ג'ייייייייזז איזו כאפה הגיעה לה!" ואני לעומת זאת חיקיתי אותה ובאותו טון דידקטי אמרתי לו: "אם תוציאי את המטאטא מהתחת, אזיי תוכלי מיד לצאת".

אז מחר אנחנו ביום הפנקות פראי לרגל יום נישואינו הראשון. החלטנו לייסד מסורת של אוחת בוקר וסרט בבוקר ואח"כ הוצאת הסרוויסים ובישול ארוחת גורמה מוטרפת זוגית רק לשנינו על ידי שנינו. אני גם מחכה לזה וגם מצפה לזה!

אה כן, אז מחר אין פוסטים. אם יש לכם מה להגיד לי, עכשיו הזמן.