הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

ליר, קוקסטה, זו רק עוד דוגמא, אתם נובחים במעלה העץ הלא נכון!

הלילה שמרנו על עולל. לילה שלם, אצלנו בבית. מה נקרא בעגה האינגליזית Toddler או בתרגום חופשי "דדאי". כזה שמדדה לו.

תובנות ומסקנות בלתי הפיכות:

א. לא עושים ילדים.

ב. הטלטאביז זה השטן.

ג. אין, וכשאני אומרת "אין" אני מתכוונת אין בא' רבתי, זילצ', כלום, מולקולה. אין צליל יותר מעצבן, בלתי נסבל ומטמטם מאשר ה"אֶאאה!!" של אי שביעות הרצון ממה שעשית עכשיו. איך העלית בדעתך לשאול אותו אם הוא רוצה לשתות?! טמבל! או לאכול ווָּאווָּא? או לישון? (חו"ח! ילדים קטנים לא ישנים. הם נלחמים בעפעפיים הכבדים, מתפתלים, מתעצבנים כשאתה מתחיל לגלוש מישיבה זקופה לתנוחה יותר נוחה.. מעירה אותך צעקה ישר לתוך האוזן: "עקום!" כמה זמן לקח לי להבין שזה "לקום!".. אל אלוהים. אני גמורה. כמו דמות מסרטים מצויירים עם ורידים בעיניים וקיסמים בעפעפיים. נדמה לי שפתחתי סוגריים איפשהו למעלה. אנא סלחו לי שאני לא סוגרת. אין לי כח.

ד. זה לא מצחיק לדחוף לבנאדם מבוגר את המוצץ שלך לפה. וגם לא את הבקבוק. פשוט לא מצחיק. בטח לא מצחיק בהיסטריה. בטח לא מצחיק עד כדי כך שצריך לצווח אָפָּם! בכל פעם שאתה עושה את זה. מדובר בהתעללות מכוונת בהיקפים כל כך גדולים שקשה לאמוד, תופעה לא מדווחת שכולם מסתירים. תנו לאמת לצאת לאור! אפילו שזה לא נעים! זו לא אשמתנו!

ה. מה זה לאלף אלפי עזאזלים "אָצָמִי"?!?! ובכלל, רבאק, אם אתם לא יודעים לדבר, סתמו. זו לא דרישה מופרזת בכלל. אני לא יודעת לתקן שקעים. אתם רואים אותי רצה עם מברג ודוחפת אותו בשקע? לא רואים. נכון? אז בבקשה.

ו. לפחות לא ביקש את אמא. אבל עשה מחתולי שטן ולא נתן לו להתקרב. מה שעשה את הלילה שלי לפיסת תענוגות צרופה המורכבת ממרדף אחרי עולל מצווח בהתרגשות כי זה נורא נורא מגניב לברוח באמצע שמחליפים חיתול עם קקי. נורא מגניב.

ז. למה לעזאזל אנשים עושים ילדים?! ואם הם כבר עושים ילדים, למה הם עושים עוד ילדים?!

ח. אבל איזה אפרוחון משגע. אין מילים. חן מטריף נודף מכל חיוך ומבט ואצבעות שעושות תנועות ליטוף עדינות ולא מודעות לגמרי, כדי להפיק את ההנאה המוחלטת והשלמה ממגע עם השמיכה שלו.

ט. להווי ידוע לכל כי אין שעה כזאת חמש בבוקר, ואני מוכנה לשים את ראשי שראיתי אותה היום. אבל מאחר שאני לא מאמינה גדולה בעל טבעי, כנראה שטעיתי.

י. הכיצד זה עולל כה קטן, מצליח בעשר דקות, לעבור על כל הבית ופשוט לקחת חפצים מבלי משים ולהניח אותם במקומות אחרים? כבר חודש שהבית נקי ומסודר כפי שמעולם לא היה. עשר דקות ואני שוקלת להכריז עלינו כעל איזור מוכה אסון.

יא. אני ישנתי, במצטבר, שעתיים וחצי, הוא ישן שש. זה ממש מעט, לא?.. השרמוט בטח יישן בגן שנת צהריים ארוכה ארוכה. ואני? אני, לא אעשה ילדים!