או "סעמ-עמ-עמ-עמק ערס".
עוד אני יושבת בנחת על ספתי הכחולה, ולפתע אני שומעת בזזזזז... חלש. אזניי מזדקפות. הבזז הולך ומתגבר בקצב מסחרר ונהיה ל בזזזזזזזז!!!!!!!!!!111ץ
מסתכלת בהיסטריה לכל הכיוונים (יש לי את הגן של הג'וקים) רואה חיה חום גדול עף עף עף, מתנגש בתמונה החביבה עליי, ונוחת מאחורי הספה האדומה.
בגוף קפוא מלחץ אני מנסה לנשום עמוק.
"עש גדול.. זה עש גדול" אני מנסה להרגיע את עצמי ללא הועיל. עשים גדולים מלחיצים אותי מאד. זו חיה אלימה ואגרסיבית שיכולה חו"ח לגעת בך. <צמרמורת> ולפורר עליך את האבקה המגעילה שלה.
"אבל יתכן שזה היה סתם ג'וק גדול. הוא היה חום." אני מרגיעה את עצמי.
מרגיעה את עצמי?!
ג'וק גדול?!
מצטלבת.
ממשיכה לסרוג [ב-הי-רו-א-יות!]
חתולי חוזר הביתה. נכנס לשירותים.
פתאום! צווחה!
בן העוולה נעמד על הכורסא הכחולה מולי, מסתכל עליי, ומנפנף במיחושים שלו. במהלך 3 מאיות השניה הבאות קרו שלל הדברים הבאים:
- לפני הכל, אני מגלגלת עיניים וכמעט מתעלפת.
- מיד חולפת בראשי ההכרה שאם אני מתעלפת, אני משאירה את גופי הפקר לחיה המבחילה שעשויה לעשות בי מעשים מגונים מזעזעים, דוגמת.. דוגמת... לגע.. בעעע. אני אפילו לא יכולה להגיד את זה.
- צרחה מקפיאת דם מפלחת את שמי כפר סבא. התושבים יוצאים לרחובות, חושבים שהגיעו הנזגול, או מלחמת העצמאות של פלסטין.
- החתולי צועק בבהלה אמיתית מהשירותים: "מה קרה?!"
- אני צועקת מהסלון "חיה! חיה-ג'וק!!! הצילו!! מהר!!!"
- חתולי מאבד עניין ואומר לי שהוא בשירותים וכשהוא יצא הוא יטפל בזה. [נגיד, יארגן ליצור המסכן צידה לדרך ואז ישחרר אותו לחופשי?]
- אני מחליטה שהגיעו מים עד נפש והגיעה השעה לקחת אחריות אישית. אם אין אני לי, מי לי?
- לוקחת כפכף. נכנסת לתנוחת קארטה קיד. וקס און, וקס אוף.
וככה אתם מוצאים אותי. משחרת אלי קרב, כפכף בידי, ומולי ג'וק מבועת שכמעט חטף התקף לב מהצרחות. כולו המסכן בא לשאול איך יוצאים לכביש החוף.
כביש החוף?! חוצפה נהייתה להם. גם באור, גם על הספה גם כביש החוף! בנבנבנבנבנזונה.
זרקתי שני כפכפים מתחת לספה ממרחק עשרה מטרים, וננעלתי בחדר, נו מה.
עכשיו יש לי סחרחורת קלה מהאדים של ה-K6,000,000 (ששה מליון זה לא כסף)
ואני לא מתקרבת לסלון עד יעבור זעם.
אפילוג...
בן נעוות המרדות נצפה חוצה את הסלון בריצה קלה. כמו כל הגנרלים הגדולים; מיד עשיתי את הדבר היחיד שיכולתי לעשות!
שיסיתי בו את חתולי..
הוא מיד נתן לו מעיכה קלה עם הנעל (מיי הירו!) ואח"כ הרים אותו עם מפית-אף עם לחות ופיזר אותו הפחה.
ובא לקיפוד גואל.