לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי


הבלוג שלי הוא בלוג פרטי, ואיש לא יגע בו בלי רשותי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2004

פרולוג


"פרולוג" או "סיפורי ניו-זילנד חלק ז'."
ת.פ.ק. געגועיי, הכבשה, הכרוב, אמלי, אנדי, קטלוג

כל מי שהיה אי פעם באחת הארצות שעדיין כפופות למלכת אנגליה, אלה הידועות יותר בשם קומונוולת', יודע שיש להם בעית אינסטלציה קשה. קשה מאד.

 

הרעיון שבבסיס האינסטלציה הבריטית הכבודה הוא כדלהלן:

קח כיור, רצוי קטן ועמוק. הצמד אותו לקיר. מן הקיר, הוצא שני ברזים זערוריים, רחוק-רחוק זה מזה, הימני יהיה למים קרים כקרח, בעוד השמאלי יהיה למי רותחין. אף אחת מן הטמפרטורות אסור לה שתהיה אפשרית לבני אנוש לעמוד בה. אם, חלילה, הברז מאפשר למאן-דהוא לצרוך ממנו מים באופן ישיר, אם ע"י הגשת הפה לשתיה, או ע"י קירוב היד, הריהו מקולקל, ויש להזמין אינסטלטור על-מנת שירחיק אותם יותר זה מזה, ויקרבם לקיר יותר משהיו.

הרעיון הטפשי של לחבר את הצינורות לפני שהם יוצאים אל הכיור בכלל לא חצה את טווח ההכרה שלהם. דורות של שרברבים עברו שנים של הכשרה, ועוד שנים של להיות שולייה לשרברב ראשי, וכלום. אחי הקטן, ששהה באירלנד קרוב לחצי שנה, טוען שהוא שוחח עם כמה מהאנשים שם, והם באמת ובתמים לא חשבו על זה.

 "מה? אבל איך אתה יודע איך לכוון את הטמפרטורה?" שאל אותו החברְשְלו האירי רונן (מלעיל, במקור Ronan.. )

פה בערך, אחי חבט לעצמו במצח ומלמל, "לומשנה.. לומשנה.."

 

מכל מקום, ככה זה גם בניו זילנד. בכ-ל ניו זילנד.

בפעמים הראשונות תהינו מה לעשות. לצחצח במים קפואים זה די סיוט, כמו גם לשטוף פנים במים רותחים.

אז הצצנו למקומיים וראינו את השיטה המזעזעת שלהם להתמודד עם זה.

 

למי שיש סף נמוך לגועל, להפסיק לקרוא עכשיו.

הם ממלאים את הכיור עד הסוף במים משני הברזים. לא משנה אם זה כיור בבית שלהם או כיור מלא עכבישים באיזה קמפ-גראונד. ואז, לזעזוענו כי רב, הם משתמשים במים האלה כדי לעשות הכל.

 

קודם כל, צריך לנקות את הגרון, אז מביאים לתוך הכיור מוחטה דשנה. אח"כ מנקים את סכין הגילוח ע"י שקשוקו בתוך הכיור, מורחים קצף ומתגלחים. הזיפים, יחד עם הקצף? נכון. לכיור. אח"כ לוקחים מברשת שינים, משקשקים אותה בתוך מי האפסיים האלה, ומצחצחים שיניים. את מה שיוצא בסוף, לאן יורקים? נכון. לכיור. לבסוף, המדקדקין, יקחו מים מלוא החופן וישטפו איתם פנים. בעעעעעעע!!...

 

טוב, לא בהכרח בסדר הזה...

 

אבל בנאדם.. זה כה מגעיל.. שאני חושבת שלא צחצחתי שיניים שבוע אחרי שהבנתי איך העסק פועל.

כשאתה שואל אותם למה הם לא מבצעים את התהליך שוב ושוב עם ריקון ומילוי הכיור, הם אומרים לך בפנים אטומות מרצינות: "אבל זה מבזבז מים!" מבזבז מים?!  מדינה שיש בה מקומות עם שבעת אלפים מילימטר בשנה. כן כן, שבעה מטר גשם. מדינה שבה אין צנרת מעיר לעיר, ואין מוביל ארצי, כי פשוט לא צריך; והם חוסכים מים. אנה אנו נושאים את פנינו?!

נכתב על ידי , 21/4/2004 18:34   בקטגוריות ניו זילנד  
119 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה

MSN: 

תמונה




194,916
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משפחתי וחיות אחרות , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקיפוד כזה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קיפוד כזה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)