הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

בשבוע שעבר הייתי בחתונה של מצ'ופי. ישבתי ליד קושינסקי האגדי ושוחחנו לנו, על דא ועל הא.

איזה איש מופלא. מסתבר שאת סיפור הפודינג שסיפרתי לכם, הוא לא כל כך זוכר.

אבל בלי שום קשר, הליזארד-מן, סיפר את אותו הסיפור בדיוק, בהתרגשות גדולה, רק שהוא טוען בתוקף שהוא היה בשולחן ולא מצ'ופי, ושהשובב היה לנגר ולא אז'ה, ושהמדובר היה בשני פודינגים ולא בשלושה. סיפור אמיתי!

היסטוריה, אני אומרת, לא נבחנת בפרטים הקטנים.

ועוד אני אומרת.. קושינסקי יישאר קושינסקי. על אף העובדה שהוא רזה כמקל, שרירי, וכמעט מחוברת באופן מלא (חוץ מגליצ'ים קטנים שאולי זה לא המקום לפרטם) מדובר באיש רב חן, אב לשתי בנות קטנטנות המאכילן קממבר מדי בוקר. עם שפתיים עבות ואזניים גדולות כתמיד.

היו קטעים. באמת. אולי זה לא המקום לפרטם.