הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

לאור המאורעות האחרונים סביב כלבי האמסטף, ואני מתכוונת, כמובן, לכליאתם, גניבתם מן המכלאות, לכידתם וחוזר חלילה; לאור שלל המכתבים שאני מקבלת חדשות לבקרים אלי דואלי, ואני מתכוונת, כמובן, לתמונות היקרות של בוקי מחבק את שוקי החתול (לא עם הלסת) ואת קוקי התינוק מלקק לבוקי את הזנב (אני לא ממציאה את זה); ו-ל-אור העובדה כי להווי ידוע לכל כי החתול הוא מן השטן; החלטתי לעשות מעשה, וללכת לעבודה.

זאת כי אין לי זמן.

לו היה לי זמן, הייתי, בוודאי, כותבת לכם מאסה ארוכה על תולדות הכלב ופועלו, היתרונות שבלסת פלדה, ושלל המידע שניתן להפיק מרחרוח אקראי של מפשעות. בהמשך הייתי מסבירה לכם, כפי שהסבירו לי, שהאמסטף הוא כלב חם ואוהב, רך ועדין, ושהאשם הוא אך ורק בבעליו האכזריים שהופכים אותו למכונת מלחמה משומנת. ולסיום הייתי מגדילה עשות ומראה לכם קשר הדוק בינו ובין הקרוקודיל.

מובן שאני מדברת על קרוקודילי מחמד. קרוקודילים חמים ואוהבים, שמסוגלים להעניק שפע של מסירות ותשומת לב.