אז זהו. הבחור מפדל ברחבי צפון אירופה המבולית כבר שבועיים ומחצה. מטביע טלפונים, חוצה מעבורות, וכל משאו על גבו כצב בזמנו. מי אמר "אני" ולא מחזיק לי את היד?! 
מעניין שאף פעם לא סיפרתי לכם איך פספסתי הופעה חיה חינם של פוליס כדי לראות את מופע הזיקוקים מעל הים המדהים ביותר בהיסטוריה האנושית, בישיבה על החוף של ברצלונה. בסוף אמרנו לעצמנו "זו בטח היתה הופעה של תזמורת המשטרה המקומית.
"אז כל אירופה באה במיוחד כדי לראות אותם, כי הם נורא אוהבים טרומבונים מזייפים. אבל לפחות אנחנו ישבנו וראינו מופע זיקוקים שלא נראה בהיסטוריה האנושית, אפילו לא בחגיגות המאתיים של ארה"ב." 
היה באמת זיקוקים יפה. הרבה מחיאות כפיים.
פינת ההומאז' למרקס
מה רוצה מי שמצלם את הכניסה ה99,999? אני פתוחה להצעות. מהצעת חתונה וירטואלית, דרך תמונה שצילמתי, ועד לכמה בירות עליי.
פינת הג'וק: חברים, הרגתי ג'וק. במו סנדלו של חתולי. ממרחק של מטר לערך. ותוך צווחות היסטריות עולות ויורדות. עכשיו שרב כבד. שרב כבד.
פרט לזה, אני די משוכנעת שלא סיפרתי לכם איך אחותי אכלה פעם גפילטעפיש לפני הבישול. והיא צמחונית. אבל זה, באמת, לפעם הבאה.
ולסיום, בנאלי שאני אוהבת את השיר הזה, אבל הוא ממש עושה לי מצברוח טוב ואופטימי. מעניין אם לזה התכוון המשורר.
"עולם קשוח, אני יכול עליו
רק עם כוח, רק בבעיטות למוח
שישרף הכל בלחש, תתחנני אליי"
הערות אחרונות אחרונות ודי:1. זה הפוסט השש מאות.
2. את התמונה למעלה אני צילמתי. באותה חגיגת זיקוקים עליה מדובר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
