הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

אז זה סופי.

אני טסה על נקודות של לופטהנזה לליון בשבוע הבא!!!

אני הולכת לראות את הטור דה פרנס!

אני אשהה בגרנובל, מאד קרוב לוילאר-דה-לאן עיר שמגיעים אליה בסופה של רכיבה ממושכת, ואז יוצאים ממנה לסטייג' המכריע והמעניין ביותר לצפייה לפחות בעשור האחרון, אם לא בכלל.

זהו סטייג' טיים טריאל.

משמע, לפי הדירוג בסדר עולה (מהחלש לחזק) יוצאים הרוכבים כל שתי דקות ולא כדבוקה, למסע בן חמישה עשר קילומטרים במעלה אלפ שנקרא אלפ ד'ואז. היתרון לצופים: כל שתי דקות לערך רואים רוכב חולף בזזזזזט! אחד מכ-180 שנותרו.

ולא מחכים כל היום ואז רואים בדיוק 15 שניות בהן כולם חולפים יחד בזזזזזזזזזט!

יתרון נוסף: זו עליה קשה מאד. יותר תלולה מהקסטל, ולאורך חמישה עשר קילומטרים, היא כל כך קשה, שאין לה קטגוריה. בדרך כלל לעליות יש קטגוריה שמתחשבת (קומפיוטד) מהשיפוע ומן האורך. קטגוריה 1 היא הקטגוריה הקשה ביותר. אלפ ד'ואז הוא "קטגוריית על לא מקוטגרת". ולכן הם לא רוכבים במהירות ממוצעת של 45 קמ"ש כמו שעשו לאחרונה בסטייג'ים המישוריים. יש זמן לצלם.

למה זה הכי מעניין? כי לאנס ארמסטרונג, רוכב דגול כמו שהוא, מתעלה על עצמו בהרים. במקומות שרוכבי העלית הגדולים ביותר בעולם מזיעים ומאטים, לאנס נעמד על אופניו, ובצעד קליל ובמהירות של כמאה סיבובים לדקה, הוא מאיץ. הבחור פשוט חייזר. אי אפשר לראות את זה בלי לשפשף את העיניים. ויש לו משמעת שקשה לתאר. כדי להתאמן לסטייג' הזה לפני כמה שנים, הוא פשוט עלה את ההר כשש פעמים. הוא צריך להכיר כל פינה וכל סיבוב, לתכנת את הגוף למשימה.

אחותי שאלה אותי השבוע אם החתולי רוכב בטור דה פרנס.

אמרתי לה "בטח. הוא רוכב מאה קילומטרים ליום עם משקל 15 קילו עליו במהירות ממוצעת של 17 קמ"ש. הם, לעומת זאת, רוכבים מאתיים קילומטרים ליום, במהירות כמעט משולשת". אז היא אמרה "טוב, זה רק פי שניים יותר מרחק, ורק פי שלושה יותר מהר, אז מה?"

"אז מה"?! אז נסי לקחת את מוישה, שרץ חמישים מטרים, ולא מאה, בחמש עשרה שניות, ולשים אותו באליפות העולם במאה מטר.

נסי לקחת את חיימ'קה שרץ חצי מרתון בזמן שלאלוף העולם לוקח לעשות מרתון וחצי.

בלי לזלזל בחתולי, חס וחלילה. אין לי אלא הערכה לאיש שלי. אבל יש להבין את הפרופורציה.

אנשים לא מבינים.

זה לא נתפס לרכוב 3000 קילומטרים כמעט ברציפות, כולל עליות שגורמות לאוטו להאנח קשות בראשון, במהירות ממוצעת של יותר מארבעים קמ"ש רק בכח הרצון ובכח הרגליים. לא נתפס.

עוד דברים שלא ידעתם?

הם מגלחים את הרגליים, שורפים בין 5000 ל8000 קלוריות ביום רכיבה. ודופקים ארוחות ערב מהסרטים כל יום.

חייבים להיות ביחס זמנים מסויים מהרוכב הראשון. אם הזמן שלך עולה על אחוז מסויים מהזמן של הרוכב הכי מהיר, אתה עף.

זהו ספורט מאד data driven (הלינק באדיבות עידו)

כל שנה יש התרסקויות קשות.בשנה שעברה מי שאיים על לאנס, חוזבה בלוקי, הצליח לעשות גליצ'ה כל כך מפוארת שהוא לא רוכב כבר יותר משנה. טיילר המילטון רכב 3000 קילומטרים עם עצם בריח שבורה. אולריך החליק והפסיד ככה את הטור.

קואינסידנס? אין לי ספק שכך.

מתחיל להתעדכן בסביבות 13:00-14:00.