הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

בעקבות הפוסט הקודם עלי עלילות ששון-גיורא בעיר הגדולה, החלטתי לעשות תחקיר קצר לגילוי השמות השניים של הקולגות שלי. נתקלתי בחומה בצורה של התנגדות אילמת. מלבד אחד ששמו האמצעי, "אברהם", איננו כה נוראי, איש לא ההין לחלוק עמי את האינפורמציה ההו-כה-ממודרת (מסתבר).

יתרה מזאת, בהתערבות שערכתי עם אחד, ובה הצהרתי שאם אני מפסידה הוא יכול לבקש ממני הכל, הוא ביקש שאני אפסיק לשאול אותו מה השם השני שלו.

החלטתי שככה דברים לא יכולים להמשך, ופשוט המצאתי להם שמות אמצעיים משל עצמי.

נסו בבית, זה מאד כיף.

נכון?

איתי אלימלך צור?

אני לא שומעת, בריינלס-לאה!...