הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

מתגעגעת? אני? לאאא... מה פתאם! מה חסר לי פה? הכל יש. אני לא מהאנשים שחסר להם חומוס, או פלאפל.

טוב, האמת? אין פה בכלל בעלי חיים. אם ציפורים אינן שרות וגו' יו נואו?

אין ציפורים, אין חתולים, אין כלבים, אין עכברושים, אין נמלות ג'ינג'יות, ואין קיפודים. אין שלום ואין בטחון, אין סיבה להצביא קים סאנג צ'ון.

ספציפצית אין פה חתולי אחד מאד מסויים, וכלב אחד, שליבי יוצא אליו מרב געגועים.

מדהים באיזה זמן קצר היצורון הזה שבה את ליבנו לחלוטין. ("יצורון". נו!.. הבהמה שוקל יותר מעשרים קילו, אבל הוא חמוד כזה... :)

בואו ננסה להשאר קוהרנטים פה.

ברגעים אלה ממש, שתי חדרניות אסיאתיות זערוריות לבושות כמיטב מסורת הפנטזיות הגבריות מתרוצצות לי בחדר מנקות, שואבות ומסדרות אותו. בהתחלה הרגשתי מאד לא נוח להיות בחדר בזמן שהן מנקות אותו. אבל מהר מאד התרגלתי. חבל שהן לא עושות לי מסאז' בסוף. ממש כואב לי הגב.

טוב, לא ממש הולך לי כל עניין הקוהרנטיות פה.

גם בדיוק שמעתי על הפיגועים. אולי בכל זאת הכותרת היתה צרכה להיות "געגועיי לקיסינג'ר"