הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

לאסי!!!

אני שבה הביתה!

דרך פאריז, מחר בבוקר יוצאת לשדה"ת. אינשאללה זה יעבור בקלות ולא יצטרכו לאשפז אותי בקצה. אני כבר רואה איך זה הולך להיות סיוט מתמשך (שלא לומר חלום בלהות (שלא לומר הזמן הזה שעובר במהלך שנת REM ובו רצים כל מיני דברים מאד מאד לא נעימים בטטה קרה שלי)).

אני טסה לבד (כלומר בגפי, כלומר, אני לא מטיסה את המטוס או משהו, ובוודאי שלא לבד)

מעניין שבקוליאנית אין כינויי גוף פר סה. וגם זו שפה SOV כלומר נושא-נשוא-פועל ולא נושא-פועל-נשוא כמו אצלנו. רוצה לומר, שהם אינם אומרים "אתה אוכל תפוח" אלא יותר משהו כמו "(אתה שזה גם הוא, היא, הם, וכו') תפוח לאכול סיומת-מנומסת-מאד." חשבתי על זה שבשפה ששמה את הפעולה בקצה הזניח של המשפט ואין בה כינויי גוף (פר סה), שפה שמדגישה יותר מצבים מאשר אנשים, בוודאי משפיעה באופן עמוק ביותר על התרבות. ואמנם... (אני אצטרך להתפלצף ביום אחר, בדיוק כולם הולכים לאכול...)

אז מחר. פאריז. טסה. הוריי.

 Godspeed to me

<ג'יגי קטן לסיום.>