לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי


הבלוג שלי הוא בלוג פרטי, ואיש לא יגע בו בלי רשותי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

אמפתיה


אז עכשיו שאנחנו משפחה מרובת ילדים וג'ורג' יש לנו אס-יו-וי.
זה ממש לא מסתדר עם התפישות האקולוגיות, אבל זה הכי קטן שמצאנו  משתדלים למעט בנסיעות ולהיות מצפוניים.
שוין.

בכולופן.
אז כשכולנו נוסעים יחד, כמו שנסענו היום לאחד מהאגמים הקרובים (הכי קרוב - שתי דקות נסיעה) ג'ורג' צריך לטפס לחלק האחורי של האוטו.
בכל פעם שהמסכן סוף סוף מסכים לקפוץ, הוא מעלה את הרגליים הקדמיות, ואז נוחת על הביצים. הרגליים האחוריות מנסות לתפוס איזו אחיזה, ואז החתולי תופס לו בתוחעס ומרים אותו פנימה. למשך כמה דקות אחרי זה רואים את הציפורים עפות לו מסביב לראש ולא הרבה אחרי זה את המבט המאשים הזה. "חכו חכו. אני מקווה שאנחנו נוסעים למלון לכלבים ושתשאירו אותי שם ולא תחזרו. חארות." (כן כן. ג'ורג' הוא בפירוש פולניה מסריחה ונרגנת. הגם שבצדק.)

בכואולאופן...
אם מסתכלים טוב טוב רואים שהפנים של החתולי מכורכמות קלות ושכמה שניות אחרי הוא עוד הולך עם הברכיים קצת צמודות.

מי אמר שחתולים וכלבים לא יכולים לגלות הזדהות?
נכתב על ידי , 14/7/2008 05:06   בקטגוריות חתולים, משפחתי וחיות אחרות, קובץ מחשבות על ג'ורג'  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה

MSN: 

תמונה




195,023
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משפחתי וחיות אחרות , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקיפוד כזה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קיפוד כזה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)