הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

אני חושבת שיותר מכמה שילדים הם נחת, נכדים הם נחת.

שְפָּץ הוציא את הפרח השנתי שלו:

ממממ-קיי. לא מצאתי את התמונה של שפץ. אז הנה מטחנת הפלפל במקום.

מעולם לא טענתי שהאבטלה מיטיבה עמי. אם להודות על האמת, מיד בתום השבוע הראשון שבו אני נחה וישנה כמו שהתכוון אלו-יים, אני מתחילה לחוש אי נוחות קלה ולאבד עניין בלכבס. אני לא טוענת שאין אלמנטים של גאווה בלכבס (8-10 מכונות בשלושה ימים, אבל מי סופר?)אבל איכשהו הם ממצים את עצמם מאד מהר (האלמנטים). אז אני מתחילה לעבוד שוב. מאד בקרוב. וזה יהיה קצר ובוודאי מאד מאד נחמד. ואז כבר נגיע לעונה של ההימלאיה ונדבר על חופשה וטיול וכל זה.

נטענו פה טענות על מגיפת התפטרויות בקרב שוכני מעון-ישראבלוג לקשי יום. יתכן שיש דברים בגו. אני חושבת שברגע שקהיליה מכילה כמה מאות אלפי אנשים, זה כבר לא מאד מפתיע שכך היא. ל-עומת-זאת, ולחלוטין מבלי לעלות בקנה אחד עם הטיעון המוחץ שזה עתה העליתי פה (*), אני קצת מבועתת ממגיפת הלידות.

זה לא מדבק אינשאללה.

ואם בתינוקות עסקינן (הופ, סוגרים מעגל) אז ישבנו אני וחתולי להגות בשמם של ילדינו שטרם נולדו (וטוב שכך, ומיד תדעו למה) והתגלעו בינינו אי הסכמות. בעיקר על רקע זה שחתולי לא מאמין בלתת שמות של בנים לבנות. אני רוצה את דעתכם. אנא דרגו את השמות הבאים. (סימנתי את האהובים עליי יותר בBOLD)

אם יהיה לנו בן:

זפק, שסק, עפץ, שגם, גלד, נמק, רמץ, שוע, וגזר.

ואם בת תהיה לנו:

זפת, שלבקת, כפית, מרית, אצה, כינה, חבית, חיפושית, ושלולית.

הכי בא לי על "זפק וזפת" אבל לא בטוח שיצא לנו בן ובת. טפו טפו, נעשה הכל בשביל בן ובת. אפילו נשתה חשיש.

(*) למי שלא בקיא ברזי הלוגיקה, וריבוי שלילות אינו משאיר אותו בלתי מבולבל, אז יופי. להיפך! לא יופי.

אלה שלא, יבינו שזריתי לי מלח על הפצעים, תפסתי את עצמי עם המכנסיים למטה ודרכתי לעצמי על היבלת בעת ובעונה אחת.