הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

בעקבות הפוסט הקודם עלי עלילות ששון-גיורא בעיר הגדולה, החלטתי לעשות תחקיר קצר לגילוי השמות השניים של הקולגות שלי. נתקלתי בחומה בצורה של התנגדות אילמת. מלבד אחד ששמו האמצעי, "אברהם", איננו כה נוראי, איש לא ההין לחלוק עמי את האינפורמציה ההו-כה-ממודרת (מסתבר).

יתרה מזאת, בהתערבות שערכתי עם אחד, ובה הצהרתי שאם אני מפסידה הוא יכול לבקש ממני הכל, הוא ביקש שאני אפסיק לשאול אותו מה השם השני שלו.

החלטתי שככה דברים לא יכולים להמשך, ופשוט המצאתי להם שמות אמצעיים משל עצמי.

נסו בבית, זה מאד כיף.

נכון?

איתי אלימלך צור?

אני לא שומעת, בריינלס-לאה!...

החלטתי ללמוד לשחק במשחקי מחשב.

כלומר, תמיד שיחקתי, מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל בעיקר במשחקי חשיבה ובפאזלים מאד מתוחכמים. אני מאד טובה בזה (זהירות, ממכר).

אבל אף פעם לא נכנסתי לעמקם של משחקי אסטרטגיה או לשוּטרים למיניהם. ועכשיו אני צריכה את זה בשביל העבודה.

אז לפני כמה ימים ביקשתי מהמפלצת שתלמד אותי. המפלצת היא ממש אלופה בדברים האלה. שלא לדבר על זה שיש לה ספריית משחקים שלא היתה מביישת את הספריה העירונית (אילו היתה אוספת משחקים ולא ספרים.)

מיד למחרת קיבלתי דיסקים של Impossible Creatures, משחק אסטרטגיה מגניב שגולת הכותרת שלו (לדעתי) היא יצירת בני-כלאיים משלל חיות.

אפשר לעשות קיפול (קיפוד וחתול) או ארנשופים, פיראנופוטם וצרעת שלמה. תקצר היריעה מלתאר את שלל היצורים, תכונותיהם הפוטנציאליות והאושר הגדול כשעושים לראשונה הכלאה בין לובסטר לבין דרבן.

אבל הכיף הגדול באמת זה לתת להם שמות.

החביב עליי ביותר עד היום היה שילוב של בואש וזאב. קראתי לו Wolfkunk.

אותי, זה מצחיק.

שבלולים

צלופחים

ארנבות

פתיונות

צביים

פרות

דגים

יענים

תרנגולות

חזירים

תמנונים

דיונונים

שרימפים

לובסטרים

קריי-פיש

כרישים

קיפודי ים

אויסטרים

מולים

סקאלופים

סוסים

הודו

ברווז

אווז

כבשים

איברים פנימיים שאכלתי

קיבה

ריאות

מעיים

מח

אשכים

כליות

כבד

טחול

לבבות

מח עצם

לשון

איברים מוזרים שאכלתי

רגליים של תרנגולות

חיות שאני רוצה לאכול

צפרדעים

דרבנים

תנינים

גמלים

קביות

חיות שאני לא רוצה לאכול

ג'וקים

אמאשלי: לא אומרים איכס על אוכל!

קיפוד כזה קטן: אבל אמא, לא אומרים "אוכל" על איכס...