|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 טוב טוב
איך אני אזכור לכתוב פה מדי פעם?
כל עוד החלון הזה פתוח לי באיזה טאב, אני מלהגת לתוכו בשמחה. אבל ברגע שההארד דיסק שמחזיק את העונה השלישית של האוס מתחיל לתעתע, ואני עושה ריבוט (זה עם השרוכים של הנעליים וזה.) אז אני זורקת את הטאבים לעזאזל ומתחילה מחדש.
אני שונאת דואלי תזכורת, וככלל יש לי מלא חוקי תיבת דואל שמעבירים כל דבר אוטומטי, אוטומטית לאיזה ארכיב. יום אחד אני אקרא את הכל... זה יהיה כנראה היום שבו יתחילו להאכיל אותי בזונדה, ואני אהיה במצב וג'טטיבי. אבל מי סופר.
אפילו שמתי לי קישור קטן על הבאר למעלה, זה שכתובים בו הדברים הכי חשובים. נגיד, האתר של הסרגניות. (מזכיר לי את הפרק שהאוס מוציא תולעת באורך 25 רגל מבטן של חולת סיפה... הא! מצחיק.) אבל זה לא עזר.
חוצמיזה, לא אוהבת להקליד ססמאות ושמות משתמש מאה פעם. לא ידידותי לי.
יתר על כן, מוחי התגבן ובד בבד עם אובדן הזיכרון לטווח קצר וארוך (מי אתם, תזכירו לי?) גם איבדתי מעט מהז'ואה-דה-ויור שלי. (יענו, אני קוראת את עצמי מלפני שנתיים ומתקשה להחזיק את הסוגרים בקרקעית האגן. יענו, יוצא לי פיפי. ואז אני שואלת את עצמי מי זו המצחיקה הזאת שכתבה אז? ואני עונה לי "אל תבלבלי את המוח, הרי שללנו סארקוידוסיס, לימפומה, זיהום סביבתי, חיידקי, פטריות, טפילים... צ'ייס שוכב עם קמרון וממילא לא ברור אם זה אוטו אימוני או שזה סרטן."
המסקנה מתבקשת. אני צריכה הגיגית כדי לכפות עליכם הר כגיגית. או עדיף בהרבה שיהיה לי איזה כותב צללים. מישהו צעיר, בריא, רענן, משעשע ומקורי. ונמוך. לא יודעת למה. אבל נראה לי מתאים שכותב צללים יהיה נמוך. שייכנס מתחת לשולחן הכתיבה.
| |
דובי
רק מעדכנת. בכל זאת עברו יום יומיים והיו שניים שלושה שינויים...
אז חזרנו בתשובה, ואז בשאלה, נסענו להודו והפכנו לבודיסטים, חזרנו והפכנו לנודיסטים.
אח"כ נכנסנו להריון וילדנו שלישיה מקסימה (שתי הבנות היו סיאמיות, אבל הפרדנו אותן עם מסור חשמלי ומסקינג טייפ) הבן הרגיש קצת מחוץ לשמחה, אז הורדנו לו את היד והדבקנו עם דבק פלסטי. יצא מאד אמנותי.
ואז ג'ורג' ילד שגר מופלא של חמישה חתולים, שני פינצ'רים ודנית ענקית אחת. הכל הלך בסדר, עד שהחתולה דרשה חדר משל עצמה, מה שמאד הרגיז את הדנית, שדרכה לה על הענבים. אז הוצאתי את כולם החוצה ואמרתי להם שאם הם רוצים לחיות איתנו שיתכבדו לשלם שכר דירה ולעזור בעבודות הבית, אחרת אני, את זה, לא מנקה.
האיש קיבל משרת זהב על תחנת החלל סיר. שזה כמו מיר, רק של האוזבקים. הוא די מרוצה מהסידור הכלכלי אבל לא מהיציאות הביתה ולא מהחליפה המוזהבת שלוחצת לו מתחת לבית השחי ועל הענבים. אני אומרת שיחזיק מעמד שנה שנתיים וכשעסקי החלל יתפוצצו, שיביא מכה ויצא מהבועה.
בינתיים רוב הכסף יושב על עסקי חלל, אבל תמיד משקיעים חלק קטן בלואו-טק. (שתי חברות בתחום הבנייה, אחת מתמחה בדבקים פלסטיים והשניה במסוריות. אבל אל תגידו מי אמר לכם, כי בעצם אסור לנו לסחור בהן, כי הדנית היא המשנה למנכ"ל.)
בדיוק חזרנו מחופשה משפחתית. ראינו גריזלי ושני זאבים אפורים צדים ביזון, במו עינינו.
הכל אמת.
טוב, כמעט הכל.
טוב, רק הדובי.
(והזאבים והציד והביזון. שהיה חולה, אז זו ממש לא חוכמה שהם הצליחו לצוד אותו. זה אמור להיות ב-NGC מתישהו.)
| |
אז מסתאבר
שאני יכולה לשדרג את הבלוג שלי ל"מנוי ישרא-בלוג פרו". מנויי פרו זוכים ליכולות עיצוב חדשות, גישה למנויים ולסטטיסטיקות, מחיקת תגובות ועוד. ניתן גם לאפשר קריאה רק למשתמשים מורשים או לאפשר כמה כותבים בבלוג.
רק מה, זה עולה איזה מיייאה שקל. ואני אין אותי מייייאה שקל, מה נראה לכם? אני הברון אדמונד דה רוטשילד???
אז שנתיים שלמות ויתרתי על אוכל בשביל החרא הזה. רזיתי, בטח רזיתי. כמעט שמונה קילו. אני לא אגיד שלא שווה. אבל בהוריקן האחרון נמרחתי על איזה קשישה שמנה בניו אורלינס, רק מהמשקל-נוצה. לקח לי שבוע להתנתק.
אגב התנתקות, החלטתי להקים רשימה חדשה. "אחורה". מי בא?
| |
דפים:
| כינוי:
מין: נקבה MSN:
תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
