חבר אמיתי רואה את הכאב שבעייניך בזמן שכולם מאמינים לחיוך שעל פנייך...

היייי הרבה זמן לא עידכנתי. אז הנה.

בשנה הזאתי עברו עליי המון המון דברים שהיו מאוד משמעותים בחיים שלי.

הייתה לי אהבה שנמשכה לשנה הזו, וחבל שזה לא היה הדדי. אבל ממשיכים הלאה! סיימתי איתו והתאהבתי ב2 אנשים כלכך מקסימים, שעד היום אני עדיין אוהבת אותם. הפירוט יותר בהמשך.

הייתה לי ועדיין יש לי ח ב ר ה  ש ה י א  כ מ ו  א ח ו ת . ב - ו - ב - י ~! חיים שלי.. אנחנו כבר עוד מעט שנתיים חברות..

את פשוט כל כולי. האהבה שלי! אני אוהבת אותך כמו אחות!!!!! אין עלייך את איתי בטוב וברע, מתי שאני צריכה

איתך באש ובמים תמיד בשתיים, כי אנו חברות מהשמיים! סתם כותבת ועלייך חושבת,

מודה שזכיתי בחברה לתפארת!

תודה על כל רגע שאיתי את ניצבת, בטוב וברע לעולם לא עוזבת! שוב תודה לך אומרת, על חברות כה מושלמת! תמשיכי להיות כזאת מדהימה, כי לי את הכי חשובה! תודה, מילה קטנה אך באה מהלב, היא רוצה לתאר את כל מה שהראש עליו חושב, תודה שבי את תומכת, מקשיבה, פשוט לצידי בכל שניה, מחבקת, מעודדת, כתף חמה נותנת!

נופרוש, את ה-כ-ל בשבילי אהובתי~

והנה תמונה שלנו :

עכשיו לעניין אחר. קבב וקוקוס. הלוואי שהייתי יכולה להשים תמונה שלכם, כי יש לי. אבל פשוט יש פה כאלו שקוראים ולא צריכים לדעת איך אתם ומי אתם. הסכסכנים למשל! בקיצור עזבו.

~אני זוכרת כשהכרנו , חשבתי אתה סתם עוד אחד.

הוכחת לי שהכל שונה , שאתה לא סתם אלא בן אדם מדהים.

בהתחלה התייחסתי לדברים בקלות ראש , לא השקעתי מאמץ.

אבל עכשיו? אחרי כל העליות והירידות בינינו ,

רציתי שתדע - שאני אוהבת אותך - כמו שבחיים לא אהבתי.

ושבשבילי אתה האביר על הסוס הלבן :)

אני אוהבת אותך הכי שרק אפשר~

 

אני לא יודעת למי זה מתכוון ולמה. אני לא מבינה למה נכנסתם לי לחיים. הם היו הרבה יותר יפים בלעדיכם.

פתאום אני לא מפסיקה לחשוב עליכם, לדבר, להציק , לנדנד והכל בשביל לראות אתכם מקלידים באיסי ושולחים לי " אוהב אותך" אבל אתם לא באמת מתכוונים. אני יודעת! זה שאתם אומרים לי "את יפה" זה לא עוזר לי!!!! לא כלכך!!!! זה נותן לי בגוף מן הרגשה של צמרמורת, אבל יותר מזה כלום.. אני כבר לא יודעת לאן לפנות, מה לעשות..

פתאום שיש כאלו שמתחילים איתי אני אומרת חלאס, אני אוהבת אותם. אני אפילו לא יודעת את מי יותר! אתם מבינים בכלל באיזה סיבוך אני נמצאת?!

כל פעם שאני מסתכלת על השעון, והשעה מראה אותו דבר ( וזה קורה לי המון פעמים ביום ) אז אני בוחרת שלושה אנשים, כל פעם 2 מהם זה קוקוס וקבב וכל פעם יוצא לי שאחד מהם יענו חושב עליי.

טוב עזבו, זה עניין שצריך להיפתר! אבל איךךךך?!

רק חשוב לי שתדעו.. כ מ ה  ש א נ י  א ו ה ב ת  א ת כ ם  !

 

המלחמה...................

עצוב לי בלב, עצוב לי בכלל... המלחמה הזאת....גם כן...הרסה את כל החופש הגדול!

פחדתי, פ ח ד ת י לצאת מהממד! הסיוט הכי גדול שלי בזמן המלחמה - התגשם.

אז זה היה ככה..כמעט כל יום במלחמה כדי שלא נישאר לבד בבית הלכנו עם אבא לעבודה ( אני וחן ) ואמא הלכה לעבודה שלה.. באזעקות עלינו למעלה, שאגב, זה מקום מפחיד כעיקרון זה החדר אוכל אבל זה לא נראה מקום בטוח בשיטטטט אם היה נופל שם טיל חס וחלילה אז לא הייתי כאן היום.. היה שם כמה חלונות "מקולקלים" שלא נסגרים ונשארו פתוחים. כמובן שתיקנו את זה ל א ח ר המלחמה.

אז הסיוט שלי הלך ככה.. כמו שהזכרתי, היינו עם אבא בעבודה, בדרך כלל הטילים והאזעקות היו בעיקר בין השעות 3-4 יותר לכיון של ה4. זה היה ביום של הצום.. של תשעה באב.. אני צמתי.. לא נשברתי, למרות המלחמה והכל~ והנה יצאנו מהעבודה של אבא עם האוטו לקחת את אמא מהעבודה ולסוע הבייתה ובדרך אזעקה!ממש שהיינו קרובים הבייתה. ברחוב התמר!!!! זה היה בשעה 4 בדיוק.. 4 שעות לפני שנגמר הצום....אני הייתי מעל 18 שעות בלי אוכל ושתיה וזה עוד. יצאנו מהר מהאוטו ורצנו והסתתרנו מתחת לקיר קטנציק.. חיבקתי את אמא חזק חזק~~~ נגמרה האזעקה, בדיוק דקה נסיעה והגענו הבייתה.. אה אגב, שמענו את הבומים קרובים אלינו מבחוץ. בקיצור הגענו הבייתה בחדר מדרגות תפסה אותנו האזעקה, כשאנחנו עוד צריכים לנטרל את האזעקה בכניסה לבית והכל בלחץ זורקים הכל ורצים לממד!

טוב. אחר כך זה היה יום ראשון אחד אחרי שהיינו שבוע ברמלה אצל משפחה וחזרנו ביום ראשון נפל טיל בנשר! מול הבית שלי וגם למטה בשזיץ.. זה היה כמה בומים מפצצים כל הבית רעדדדדדדדד ואני בכלל.. כל המלחמה הייתי על כדורי הרגעה ומה שאתם לא רוצים..

עזבו את זה שבתחילת המלחמה אחותי העירה אוצי" לירן קומי קטיושות" והיינו לבד בבית. כי לא ידענו שהכל יתחיל.. ואז באותו יום שלא ידעתי מזה אזעקה ומזה הכל , אז שם הכל התחיל..

יום אחרי שנפל בנשר כבר לא נשארתי בנשר, אני וחן חזרנו לרמלה, ללוד לעוד שבוע..

וככה יצא שבאמת המשפחה קיבלה אותנו בחום ובאהבה. אז ככה יצא ששבועים לא הייתי פה קצת פחות ובשאר פשוט הייתי צריכה להתמודד!

הייתי גם כל הזמן צריכה להתקשר לסבתא וסבא ולוודת שהם בסדר כי להם נפל ב ד י ו ק מול הבית טיל..רסיס של כדור כזה הגיע אליהם לבניין ועד היום שאני רואה את הסימן שזה השאיר זה מעביר בי צמרמורת.. כי שם כמעט כל הטילים נפלו ולהם אין ממד והם לא ירדו כל שניה למקלט. בקיצור מפחיד ביותר!!!! וסבא שלי שיהיה בריא בכלל לא זז שהייתה אזעקה זה לא הזיז לו עד שנפל לו טיל מול הפנים וכל הבית רעד מצד לצד. פחד!! זה פשוט מפחיד שאתה מרמלה רואה שנפל מול הבית של סבתא וסבא טיל שכשגם מראים את הבניין שלהם. צמרמורת עברה לי בגוף, משהו מטורף!

אני ישאיר את העניין הזה פתוח קצת, כי לא הכל אפשר לכתוב, ויש המון סיפורים.

 

אני רוצה להגיד לכולם תודה רבה אני אוהבת אתכם, על שנה נפלאה ושהייתם לצידי!

אני פשוט אוהבת אתכם

עוד חצי שעה, כבר שנה חדשה

אז שתהייה שנה טובה אושר והצלחה וכמובן אהבה!

אוהבת אתכם הכי, לירני :]

 

נשתמע בשנה הבאאאה :) עלינו לטובה =] לאב יו...