לא יודעת למה...יש לי תחושת בטן שלא מראה סימן של טוב, להפך, של רע, של חוסר ביטחון, רגישות, אפלות, עצב, זלזול ..
ביום שני, היה לי הכי כיף.. הרגשה של א ה ב ה . . . ש..החיים הם לנצח, הם לא יגמרו, לפחות לא עוד מאה שנה! ואז יום אחרי הרגשתי כאילו מה זה היה צריך להיות אתמול? זה מה שיעשה לי טוב? זה מה שיוציא אותי מהדיכאון אשר אני נמצאת בו? לא! זה רק יגרום לי כאב, להתאהב, ואווו פאקינג להתאהב!!!!!זה נראה לי לא נורמלי, לא רציני, לא מתאים, לא מסתדר..אני מפחדת שוב להתאהב ואז שוב להתאכזב.. ואו....איזה צמרמורת...התרגשות, ממה? ממך? פחח.. בדיוק היום דיברתי עם אהובתי, בובי, היא אמרה לי שאני צריכה לשאול אותו איפה אני עומדת, עכשיו, בכלל.. כדי לא להתאכזב שוב... היא צודקת? אני חושבת שכן.. רק שאני לא חושבת שאני אוכל.. אני מפחדת מהתגובה.. היא תהייה שלילית? או חיובית? אני לא יודעת..
מה אתם בכלל הבנים, חושבים שאנחנו הבנות לא יכולות בלעדיכם? פחח.. אז ממש לא.. אנחנו יכולות ועוד איזה.. כולכם אותו דבר..גורמים לנו הרגשה של חוסר ביטחון ושל סבל.. אני, אתן ובכלל הבנות לא צריכות לבכות ולו דמעה על גבר..
שמעתי איתו את השיר......השיר העביר בי צמרמורת....הרגשה של בטיחות,של ביטחון עצמי גבוה, ש..החיים הם לנצח, אהבה, רגישות, כנות, חום, יחס וכל מה שבעצם האהבה מעניקה.. ואז לוקחת.. ואולי מחזירה ומורידה ומוסיפה, מקררת ואחר-כך מחממת, את הלב, את הנפש, את היחס, את ה אהבה זה פשוט החיים, הטבע, העולם, האנשים, אתם, שבלחיצת כפתור משנים הכל...את מה שאתם רוצים, חושקים בו ואוהבים עד מאוד...
אתם, אתם אלו שמחליטים בין טוב ורע, בין אושר ואכזבה, בין בריאות , בין חיים ומוות..זה בידיים שלכם.. אבל עד גבול מסויים...עד שאלוהים, מתערב..אלוהים אני אוהבת אותך !!!!
אז, אם אני אומרת שאהבה בכל זאת זה דבר יפה ומרגש, מישהו מוכן להסביר לי למה אני מכניסה לראש שזה לא, שזה כרוך במלא זלזול ועצב?
* מזל טוב לסבינוש, אני אוהבת אותך !