Under my sea

קשה לומר שהתעוררת על רגל ימין בבוקר. תחילה היה עליי לקום כבכל בוקר ב5, כיוון שאני ישנה עם אחי והוא צריך לנסוע לעבוד בחיפה בכל בוקר.

שעתיים אח"כ (לא שישנתי בהן יתר על המידה) פורצים ההורים שלי לחדר בצעקות שאקום מיד כי הולכים לים. בשלב בו ניסיתי לקום, הרגשתי כי זה פשוט לא ילך, נתפסו לי השרירים בצוואר ובגב והרגשתי מבוגרת לפחות ב60 שנה יותר. אז רבנו קצת, קירטעתי קצת ובסוף נרדמתי.

עד עכשיו אני יושבת עם כאבים של אישה בת 80. בהחלט כיף להתעורר בכל בוקר לכאב אחר.

ולנושא אחר, ההורים קבעו תאריך טיסה. אנחנו טסים ללונדון, כמה ערים נוספות באנגליה וכמה ערים נוספות בסקוטלנד ב22 לחודש. האנשים אצלם אנחנו מתארחים חוזרים ב19 לחודש, מה שאומר שייתכן שאוכל לשהות בביתי בכרמיאל כ3 ימים. נקווה שזה יקרה, אני מתגעגעת הבייתה.

אני חושבת שזהו לפוסט הזה, אין פה יותר מדי אקשן ולא קורים פה יותר מדי דברים מעניינים.