לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2006    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2006

פרוקיט אוהבים.


סוףסוף, קצת זמן לכתוב את הפוסט הזה שדחיתי כבר כמה ימים.

אז ככה, הדברים שבאמת עושים לי טוב בחיים:

משפחה- המשפחה שלי היא הכי מדהימה שאפשר לבקש. אמא, הבנאדם הכי מדהים על פני אדמות- אני יכולה לסמוך עליה בכל מצב, הויא תבין אותי. היא תנסה למלא את כל מבוקשי ככל יכולתה. אני יכולה לצחוק איתה, לבכות איתה, לספר לה, אפילו לייעץ לה[!] פשוט אין אמא יותר מושלמת ממנה. אבא, המעריץ- לא יעבור יום שאבא שלי לא יספר לי כמה הוא מעריץ אותי. אני מתקשרת אליו כל יום שהוא בעבודה וכל פעם מחדש הוא מספר לי כמה השיחה הזאת עושה לו את היום. אז נכון שלפעמים הוא מקרצץ לי בעיקר על בנים ובגדים>< אבל הוא אחד האנשים שמצליחים להצחיק אותי בכל רגע. כרמל- נוו המ כבר אפשר להגיד עליו. כןכן הילד יפה, אפילו יפה מאוד. אבל כרמל הוא בנאדם שאם הוא היה בחברה שלי ולא היה אחי, לא הייתי מתקרבת אליו. הוא מבני האדם שבסביבתי אני סולדת מהם. כי הוא כזה. כי אני שונאת את ההתנהגות שלו. אבל המון פעמים הוא גם נחמד ומצחיק ואפשר לרדת עליו קצת ולצחוק איתו PPP: למרות שבזמן האחרון אני חושבת שהוא במחזור, כי הוא נורא עצבני. מילא^^. נבות, ה-אושר- אןיאןיאן מה אפשר להגיד עליו באמת?! נבבבוותתיי שלי. אם אני אהיה עצובה הוא ישאל אותי "נעם! מה קרה?!" בקול המצחיק הזה שלו. חחחחח גם עכשיו שאני כותבת את זה אני שומעת אותו צורח כל מיני שטויות וזה מצחיק אותי ^^ והוא יבוא וייתן לי חיבוק ואני יגיד לו כמו תמיד "כלום לא קרה" ואז הוא יצחק ויחייך את החיוך האווששיי הזה^^ יאןיןאןי מאוהבת בילד. אז לפעמים הוא קרציה ולא סותם ת'פה ואנחנו כל הזמן התלוננו שהוא לא דיבר אבל אין עליו, פשוט אין.

חברות- הבנות שהכי מתקרובת לשלמות בכל העולם. הבנות שגם אם אני מדברת איתן פחות, גם אם אני מדברת על דברים אישיים ופחות אישיים, אלה הבנות שאני הכי אוהב בעולם. ואנלא מעדיפה אפחת על פני השנייה. תודה בחיים לא תתאר כמה אני באמת מודה לכן, על מי שאתן.

ידידים- אז נכון שיש מעטים אולי שאני באמת יכולה לדבר איתם ולספר להם הכל, אבל יש לי עוד כלכך הרבה ידידם שאני מתה עליהם, פשוט ילדים מדהימים :)

ישרא- אפשר להגדיר אותו כ"הבית השני שלי". אני נמצאת בו 75% מהזמן שאני על המשחב ואני המון. הכרתי פה כלכך הרבה אנשים מדהימים פשוט, שאני אל מבינה איך עד עכשיו הסתדרתי בלעדיהם. הנאשים פה זה אנשים שכל פעם שאני נפגשת איתם אני במאת מבינה כמה התגעגעתי. כמה שהם כבר חלק מהחיים שלי, ושאני בחיים לא אנתק איתם קשר. גם אם הקשר נחלש לפעמים, גם אם הוא מתחזק, בחיים אני לא אשכח אפילו אחד מהם. ואני בטוחה שאכיר עוד הרבה.

חברים יכולים להיות בכל מקום, לא משנה איפה אתה לומד, איפה אתה גר. חברים אלה האנשים שעושים אותך מאושר, גם אם יש מרחק מסוים. אפילו מרחק של בית ספר שונה או אפילו עיר אחרת, חברים לא בוחרים לפי מקום.

 

מחשב- אני נמצאת על הקופסה הזאת כמעט 10 שעות ביממה [8 ישנה בערך, 6 לומדת]. ושהמחשב מתקלקל, סוווףףףף העולם. כי אני באמת לא יכולה בלעדיו.

פלאפון- התמכרתי. אני מדברת כלכך הרבה שעות והחשבונות שלי לא קטנים אבל אין, באמת שאי אפשר בלעדיו.

החדר שלי- החדר שלי זה המקום שלי. זה המקום שאני עושה בו הכל כמעט! אני נמצאת בו רוב הזמן. כי החדר שלי, זה המקום רק שלי, לא של אף אחד אחר. זה המקום שיש לי הכי הרבה פרטיות  ויש בו את הדברים שלי והחפצים שלי ואת כל הדברים שלי, ורק שלי.

הבית- זה המקום שאני מתגעגעת, אני אומרת "אני רוצה הביתה" כי הבית הוא.. הבית שלי נוו. ביתי כזה^^ זה המקום שלי עם המשפחה, המקום שיש בו את הדברים שאני נחוצה להם.

מצלמה- את המצלמה קיבלתי לפני שנה בערך מדוד שלי הצלם שגר בניו-יורק. לא ראיתי אוותו בערךךך.. 9 שנים. אני פשוט חורשששתתתת עלייה. גם משהו שאני לא מדמיינת את עצמי בלעדיו.

 

תודה על:

בית לגור בו

משפחה

חברים להיות איתם

אוכל לאכול

מים לשתות

חשמל נוו כל הדברים של החשמל

בגדים ללבוש

נעליים לנעול

כסף לבלות

ציוד ללמוד

מיטה לישון בה

מכונית לסוע בה

גוף בריא תודה לאל

כי יש אנשים שאין להם.


עכשיו טוב. באמת. הבנתי שיש רגעים כאלו ויש כאלו, וצריך לחיות עם זה. ובאמת שעכשיו כלכך כיף, פשוט טוב.

הבנתי מי באמת אמיתי ומי לא.

הבנתי מי אני לא רוצה כחלק מהחיים שלי, ומי כן.

ואני בטוחה שיהיו עוד הרבה שיצטרפו, והרבה ש"יסולקו".

כי ילדה מאוד חכמה אמרה לי פעם- עדיף לבד מאשר לא אמיתי, לא?


אתמול טקס שורשים ז'2+ז'3 אבל גמאני הופעתי בו למרות שאני בז'1. אןיאןאןי היה מדההיםם למרות כמה פאשלותת.. חחח

אבל היום, הטקס שלנו- ז'1+ז'4 יהיה עוד יותר מדהים כי אנחנו כבר נלמד מטעויות, וזהDDDD:

אני מופיעה ב:

קטע קריאה

מקהלה- מחרוזת שירים חסידית

           מחרוזת שירים ישרלאית

           שיר פתיחה

           שיר סיום

           התקווה

ריקודים- היפ-הופ

            הודי

            יום השואה

שיעבור בשלום, אימן.

הלהלהלהל מקווה שיהיו תמונות. טוב יהיו, רק מקווה שאחשלי יידע לצלם כמו בנאדם ולא לרעוד כמו סבתא או משוו.

 

זהוו, להיום.

אוהבת אתכם המוןןןן3333>

נכתב על ידי , 29/5/2006 14:51  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שחר. ב-30/5/2006 21:45



70,265
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנעמיק. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נעמיק. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)