לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2006    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2006

רגעים.


אף אחד לא יציל אותי הלילה

זה רק אני והכאב

היתה תאונה בין דמיון ומציאות

יש הרוגים

איך את עזבת אותי לבד הלילה

איך את קרעת לי את הלב

אני יודע שאני אשם

בזה שאני אוהב

אני פותח דף חדש

ויש רגעים שמחכה לך

ויש רגעים אני נשבר ונסגר

ויש רגעים אני קורא לך

ושוכח אותך ונזכר

העוגן צלל למצולות לנצח

האוניה שוב מפליגה

והגלים לא ינצחו אותי יותר

בסוף אני אמצא את החוף

ויש רגעים שמחכה לך

ויש רגעים אני נשבר ונסגר

ויש רגעים אני קורא לך

ושוכח אותך ונזכר.


אביב גפן.

הוא פשוט מדהים.

יש שירים שאני לא בדיוק מביעה בהם הזדהות מסוימת, אבל הוא פשוט מדהים.

אני לא יודעת, אבל משהו בו מקסים אותי כל פעם מחדש.


בקשר למפגש, אני לא יודעת.

למען האמת, אני מפחדת שאני לא אצליח לבוא.

נוו בגלל המלחמה וזה. שימות נסראללה הזה.

ההורים שלי מפחדים, אני עצמי מפחדת כבר.

אני כלכךךךךךךך רוצה לבוא, אנני מגיעה! וזה לפני הטיסה שלה! וזה אומר שאני לא יראה אותה המון זמן אם אנלא אבוא:[

*מחזיקהאצבעות*

 

נפלו טילים בפרדס חנה וזכרון.

דודים שלי בפרדס חנה.

ואבא שלי גדל בזכרון, כך שאנחנו קשורים לכמה אנשים משם וזה.

יהיה טוב, בעזרת השם.


עריכה:

היום יומולדת לכרמלי3333333333333>

אז כרמל היא ג'ירפה נמוכה, חמודה, כוסית ואחת הילדות הכיהיכיהיכי ביקום[:

אז תגידו לה מזלטוב אנשים!

כרמלע אני אוהבתותך כ"כ, את מדהימה.


יצא לי לראות אתמול[?] את הסרט "בחזרה למלזיה".

אני חושבת שרק עכשיו אני מבינה מה פירושן של צמד המילים: חברות אמת.

סיפור מדהים, עצוב ומרגש גם יחד. בעל מושר השכל וחומר למחשבה.

ממליצה מאוד.

 

 

חברות בשבילי היא יותר מסתם תגובות בבלוג וגםזהבקושי.

אני רוצה לעזור לך, אני רוצה לדבר איתך, לעזור לך, לצחוק איתך

כי אני אוהבת ומעריכה אותך כלכך, את לא מבינה כמה.

את מסננת אותי במסינג'ר חופשי-חודשי, את אפילו לא חושבת לפנות אליי.

לא יעזור כמה מילים טובות אני אכתוב עלייך, לך, נראה שבחיים לא תעריכי.

אז יש ימים שאנחנו מדברות הרבה, המון! ויש ימים שבכלל לא.

יש ימים שאני מרגישה כאילו אני לא קיימת בשבילך.

מספיק.

אני לא שולחת יותר הודעות. אני מציקה לך? תגידי, רק אל תתעלמי.

אני מרגישה שאני מאבדת אותך, ואני לא רוצה את זה.

נכתבבלשוןיחידאבלמופנהליותרמבתאחת

 

די להתלהב כבר.

מי אתה חושב שאתה?!

נמאס לי שאתה יכול להיות הבנאדם הכי נחמד בעולם, ומצד שני מתייחס אליי בזלזול שכזה.

חתיכת צומי. כל פעם מחדש אתה מתחנן שאני אסלח לך, שאני יגיד לך מה קרה.

אבל כל פעם מחדש.

השתנית, כלכך.

חבל לי עלייך, חשבתי שאתה שונה.

אוי, כמה שאהבה מעוורת.

די, אל תשאלו. אם הייתי רוצה שידעו הייתי כותבת, לא? אז די.


אני אוהבת את אמא שלי. פשוט ככה.

ואנדעת שחרשתי על זה^^ אבל בזמן האחרון אני מבינה יותר ויותר כמה אני לא אוכל לחיות בלעדיה, כמה שאנחנו קרובות, כמה שהיא מבינה אותי. כמה שאני דומה לה; במחשבות, ברגשות, בהסתכלות על החיים.

היא פשוט מדהימה, אני כלכך מעריכה ומעריצה אותה.

אל תחשבו שאני לרגע מפלה את אבא ;]

אבל פשוט, הוא עובד מהבוקר עד הלילה, אוכל רואה חדשות והולך לישון.

אבל בין לבין, כשאני נמצאת איתו [אפילו עם עוד אנשים]

הוא פשוט.. אבא. נוו, לאדעת להסביר.

לפעמים הוא עושה לי הרצאות כאלה, ואני מהנהנת וצוחקת ועושה לו "כן אבא".

הוא מדבר איתי על לעשות ה שאנירוצה, מה שטוב לי.

המון על חברות, רוצה להתעדכן קצת לפעמים. לא שאני אומרת משהוXD אבל אני משתפת פעולה.

והוא תמיד מצחיק אותי, תמיד. גם כשהוא מעצבן.

 

יום אחד בזמן בצפר עוד, אמרתי לאמא שאני לא מרגישה טוב ונשארתי בבית והמשכתי לישון.

באיזה 10 בבוקר.. הוא נכנס לחדר, כנראה שם לב שאני בבית או משוו.

הוא שאל למה אני פה וזה, אמרתי לו שלא הרגשתי טוב כשקמתי.

ואז הוא חייך ואמר:

"זה בסדר, מותר מדי פעם להישאר בבית כשעצובים".

חייכתי וחזרתי לישון.

וזה באמת היה ככה!

יום לפני עבר עליי לא משו, וקמתי בהרגשה חרא, כלכך חרא.

אז המצאתי לאמא משהו, אני גם די חושבת שהיא לא האמינה וסתם חשבה שאני עייפה ונתנה לי להישאר.

הוא פשוט קרא את המחשבות שלי! נראה שהוא מכיר אותי כמעט כמו שאני מכירה את עצמי! [כי אני מכירה את עצמי הכי טוב].

 

הם פשוט מדהימים, ההורים שלי.


תצביעו לי! יאללה מה נסגר?! חודשיים האחרונים הצבעתם והייתי כל הזמן בין הראשונים, ועכשיו אני בקושי מתקדמת!

רק לחיצה אחת קטנהקטנהקטנה. בקשה?!

 <- לחצו פה!

או שלחו SMS עם הספרה 880542 למספר 8686


נעם, שמקווה לטוב.


עריכה:

ילדה, תפקחי את העיניים. תפסיקי לחיות בבועה שכולם שונאים אותך.

את לא לבד. מתי תקלטי?!

כולם אוהבים אותך, אבל את רק מתחשבנת ומוצאת את הדברים הרעים שקורים, אף פעם לא חיובית.

את ילדה מדהימה, אבל את מרחיקה את כולם ממך. כל היום רק מתלוננת כמה שאנחנו לא בסדר, כמה שאנחנו רעים אלייך וכמה שאת מסכנה ולא מבינה מה עשית.

לפעמים צריך לדעת להפסיק להתחשבן ולחיות את החיים, להבליג. לתת לאנשים אחרים לאהוב אותך ולא להרחיק אותם כל פעם שהם טועים, או פוגעים. כי כולם פוגעים לפעמים, גם את.

חבל עלייך ילדה! תפסיקי לשקוע בדיכאונות המיותרים שלך ותתחילי לחיות!

נכתב על ידי , 5/8/2006 00:32  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ילדה מיוחדת ב-7/8/2006 00:27



70,265
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנעמיק. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נעמיק. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)