לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2006    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2006

והימים חולפים.


עזבו פוסט קודם, רק תפסיקו לשאול, בבקשה.


עבר עליי סופשבוע לא משהו, יום שישי היה כמו.. משבר גדול. אולי אפילו גדול מדי.

 

אבל יום שבת היה כלכך כיף^^

לי ולרונה היה "יומולדת"- 13 ו-7 חודשים. אז נוי החכמה החליטה שצריך לחגוג את זה[:

נפגשנו רונה, ליאל, נוי ואני בבית של ליאל במטרה להכין עוגהDDDDD:

מהון להון הגזמנו גם את גורביץ' וחיכינו לה.

בינתיים טחנווווווווווווווווווווו שוקולד ב-כ-מ-ו-י-ו-ת כי רונה הביאה לכל אחת מאיתנו 500 גרם של שוקולד מגרמינהDDDDD: וגם כי אכלנו עוד מלא קליק וקינדר בואנו וכל מיני ג'אנק נוספים^^

 

גורביץ' באה והתחלנו להכין ת'עוגה ונוי וגורביץ' התחרפנו ט-ו-ט-ל-י-ת ומרחו אחת על השנייה בצק וחמאה וקמח ואיייךךךך כל מיני דברים דוחים! וכשאני מבשלת אני עצבנית, אז בסופו של דבר היה קרב סירים ביני לבין רונהPPP:

 

בלהבלהבלה חיכינו שהעוגה תהיה מוכנה ורונה נוי וגורביץ' הלכו ונישארתי אצל ליאל.

לקחנו מהעוגה לדרך התארגנו ויצאנו לגורדון.

בדרך עברנו דרך רונה, אחרכך דרך נוי ואחרכך דרך גורביץ'.

ניכנסו לארומה לשירותים ופתאום נכנסות תכלת, יעל, מיכל ונעמצ' וצועקות: "הפתעהההה!!!11"

יעניי מסיבת הפתעת-יומולדת לי ולרונהPP: אחרכך בחוץ פגשנו את קורל ואנחנו המשכנו לגורדון.

היה לנו חם רצחחחחחח וניכנסו שם למזרקה עם הרגליים והיה ממש כיףDDD: בכלל יציאה כייפית, ובכללי הפוסט הזה סתם דביליXDDD


יצא לי לראות את הסרט "היומן" שזה אחד ה-סרטים הכיייייי מדהימים בעולם. נדלקתי על השחקנית הראשית שם רייצ'ל מק'אדמס שהיא פשוט מדהימה ביופיה וכושר המשחק שלה בכלל. היא שיחקה גם בילדות רעות את הבלונדינית, יעני את ההכי רעה. שכחתי איך קראו לה שם..

הסרט כלכך מדהים, אני מאוד ממליצה.





בהתחלה היא הייתה לי מוכרת.. ואז גיליתי שהיא שיחקה גם בילדות רעות את הבלונדינית, יעני את ההכי רעה. שכחתי איך קראו לה שם.. אבל לפי דעתי הרבה יותר יפה לה ג'ינג'י או חוםP:


הייתי בים המשפחה, היה מדהים, כלכך.

אבל היה איזה רגע של וויכוח, סתם וויכוח.נכנסתי לאוטו כי התעצבנתי ופתאום התנגן השיר FALL TO FIECES של אבריל לאבין. והתחלתי לבכות. כמו איזה מטומטמת. לא יודעת למה.

אני כלכך נשברת בזמן האחרון, אני כלכך בכיינית. אני בוכה מכל שטות, כל דבר שמרגש אותי, מזכיר משהו.



מצטערת על שומניי יתר^^


ויש לי משקפי שמש חדשות [למרות שהן מלפני שבוע בערךXDD]

OMG יצא לי פרצוף של אחשליOOOOO:



וכאן יצאתי פרחה ביותרOOOO:


החלטתי שעכשיו שבעה חודשים אני לא מסתפרת! אני מגדלת שיער כי אני רוצה שוב שיער ארוך![[: אולי אני אעשה פה ושם קצוות או אם אני ארצה יחדש פוני או משוו.

 

גן עגיל באף בשיכנועים. עם אבא כבר גמרנו עכשיו צריך לשכנע את אמא! שזה יהיה מאודדדדד... קשה.

אני לא אחת שתלך לעשות בלי רשות, כי אני לא יכולה לעשות את זה מאחורי הגב של אמא שלי. אני לא יכולה לאכזב אותה ולגרום לכך שאויל היא לא תסמוך עליי כמו שהיא סומכת עכשיו.

 

אני עושה קצת שיפוצים לרשימות ומתכננת עיצוב חדש וסוףסוף פרטי כי הפרס מהתחרות של יולי הגיע כבר! אפילו די מזמן[[[[[[: אני מקווה מאוד שמחר אני אצליח לעשות את זה.


הייתי היום באזכרה של בנג'י.

שומדבר לא עלה לי, ויש לי קצת רגשות אשמה על זה.

וגם פגשתי את המורה שלי למדעים שאני כלכך שונאת והיא עמדה ממש מולי#$#^%&$ וזה קצת גרם לי לעופף ואולי לא להתרכז כלכך במה שבאמת חשוב.

 

הכל נראה כלכך שלוו [ככה כותבים?] בבית הקברות.

תמיד שקט שם, גם בין כל המון האנשים [שהפעם היו בערך שליש ממה שהיו בהלוויה ולמרות זה היו מלא!!]

יש שם מן שלווה כזאת.. שלווה שקשה להסביר.

 

התקרבנו יותר לקבר והסתכלתי ועדיין לא הפנמתי. בתוך ה.. דבר הזה, יש בנאדם? ועוד הוא?

זה נראה לי כלכך קטן ודמיינתי אותו שוכב שם, מחוץ כזה, חסר חיים.

זה פשוט בלתי נתפס, המוות.

אני כלכך מפחדת למות, אני כלכך מפחדת שמישהו משמפחה שלי ימות, מהחברות, מישהו קרוב לא חשוב מי.

 

זה כלכך מפחיד, אבל מסקרן.

החיים שאחרי המותת.. באמת יש דבר כזה?

זה כבר עניין של אמונה.


יהלי אני מתגעגעת]]:

 

רונה חזרה, ואלונהDDD: ונראו רק מעיין שחוזרת עוד מחרתיים[[: וליאור שחוזרת עוד 3 שנים#%#^#$

ארררררר לא רוצה, למה אנשים חייבים לעזוב?! גם יאנה, אבל את יאנה אולי אני לא אראה.. כל החיים :|

קשה לי לדמיין את הבצפר בלעדייהן.


והימים חולפים ועוד מעט אנחנו כבר חוזרים ללמוד.

אני לא מדמיינת את עצמי חוזרת לשם, "לבצפר".

אני מפחדת לחזור, ויש המעטים שיודעים למה באמת.

אני מפחדת  להיכשל בלימודים, אני מפחדת להידרדר. בגלל זה הבטחתי לעצמי שאני אשתדל כלכך ומצדי שיקראו לי חרשנית.

אני מפחדת בכלל שהשנה הזאת תהיה קשה מתמיד. זו שנה אמצע כזאת, כיתה ח'. תקועה. אין סוף שנה שיש לצפות לו [כיהת ז'- שורשים כיתה ט'- סיום חטיבה]

אומרים שהיא גם הכי קשה. פאק אנלא אשרוד.

זתומרת, טפוטפוטפו, בעזרת השם אני כן.


3> נעם, שיש לה שבועיים כלכךךךךך עמוסים.

אבל אני אשתדל להנות מהם, נכון?

בטח שנכון! ;]]

נכתב על ידי , 20/8/2006 23:03  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של tinkerbell(: ב-24/8/2006 18:58



70,265
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנעמיק. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נעמיק. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)